עניים באפלה-פרק 6 (המשך פלשבק)

בשנייה הראשונה נראה כאילו העולם עצר את נשימתו. אני ואדם עדיין על הספה מנסים לעכל את המראה שמולנו ,ג'ספר לא זז רק עומד ומסתכל עלינו . אבל הרגע הזה עבר ואני זאת שהתעשתה ראשונה , רצתי אליו חופנת את פניו בידיי .
"מה קרה לך??" הוא התסכל עליי בהבעה שלחלוטין אומרת שייש דברים יותר חשובים עכשיו מכמה החתכים שייש לו על הפרצוף .
הוא התעלם משאלתי וכשהתחיל לדבר אדם בא ונעמד ליידנו .
"יש לנו בעיה, רצינית."
" מה קורה? דבר איתנו ג'ספר." אמר אדם,
כשג'ספר לא ענה ועיניו נראו מפוחדות תפסתי בכתפיו וניערתי אותו .
"ג'ספר! תחזור לעצמך ותסביר לנו מה קרה!"
" זה לא מה שקרה, זה מה שעומד לקרות ."
אדם לא הגיב, הוא נראה כאילו בלי לדעת כלום הוא כבר מבין הכל . אבל אני לא הבנתי.
"תפסיק לדבר ברמזים ותגיד לי כבר!"
פתאום הוא חזר לעצמו תפס את מפרקי ידי וקירב אותי אליו .
" אין לנו זמן לזה עכשיו! הם באים . "
" מי באים?? "
" תקשיבי לי! אני אסביר לך הכל אני מבטיח, אבל קודם את צריכה להתארגן ,כולנו צריכים כי אין לנו זמן את מבינה? אין לנו זמן!"
" להתארגן למה?"
" לקרב אלכס. אנחנו הולכים להילחם."
בשנייה שהוא אמר את המשפט הזה לא היה צורך בהסברים נוספים, לא נשאלו עוד שאלות ,כל אחד מאיתנו רץ לחדר שלו בשיא המהירות.
פתחתי את דלת הארון בחדר שלי מוציאה בגדים שנועדו לדברים כמו זה . בגדים שחורים וחזקים שנותנים תוספת של עמידות במהלך הקרב ,לבשתי אותם במהירות, נעלתי מגפי עקב שחורים ואספתי את שיערי לצמת שורש הדוקה.אבל אז נעצרתי מול המראה לא מסוגלת להמשיך לזוז,
אפילו לא שמתי לב שג'ספר נכנס לחדר עד שהוא נגע בכתפי .
"מה העניין?"
" אני לא…אני..אין לנו זמן לזה"
"ששש.. זה בסדר מה קרה ? "
"זה ההרגשה הזאת ,זה הולך ומתעצם מרגע לרגע"
"איזה הרגשה?"
לא עניתי לו.
" אלכס איזה הרגשה? " הטון שלו נהפך לדורש ,
הוא דרש מימני לספר לו .
התקדמתי לפינה השנייה של החדר ,על הקיר הייתה תלויה החרב שלי. עדיין בתוך הנדן ,הורדתי אותה מהקיר בתלישה והוצאתי אותה מנדן , מחזיקה אותה חזק ומסובבת אותה בידי.
"מוות, אני מרגישה את המוות." אמרתי ויצאתי מהחדר כשג'ספר אחריי .
כעבור מספר שניות כשנעמדו שוב בסלון ,הצטרף אלינו אדם . הוא וג'ספר הצטיידו יותר מימני, היו להם סכינים נוספים אך רק לאדם הייתה חרב. והם אפילו החזיקו בלפחות שני אקדחים, הם לבשו בגדים שחורים בדיוק כמוני . לא הייתי צריכה את
כל זה היה לי את הכוח שלי סמכתי עליו לחלוטין .
"טוב ג'ספר חיכינו מספיק ,אתה מוכן עכשיו להסביר לנו נגד מי אנחנו נלחמים ולמה?" שמעתי את אדם אומר, ג'ספר ענה כמעט מייד.
"כן . למרות שזה יישמע לכם קצת מוזר.." דפיקה מפחידה קטעה את דיבריו של ג'ספר, היה נראה כאילו הדלת תישבר בקרוב. רצתי אל הדלת ובחוזקה חסמתי מהאדם בצד השני לפתות אותה. ואז סובבתי את ראשי אל ג'ספר ואמרתי במאמץ
"דבר כבר!"
עכשין הוא החליט לשפוך את כל המידע מהר מדיי. "בעיקרון הם קבוצה שנקראת לגיון הם אמורים להיות מדענים שחוקרים את כל נושא האלמוות וכו' ."
"למה הם פה?"
"בגלל אלכס . "
"בגללי?! למה?!"
הם רוצים אותך כי הם עדיין לא ראו בת או בן אלמוות שמסוגלים להרוג מישהו בעזרת נגיעה אחת בלבד, אין עוד מישהו עם כוחות כמו שלך"
" אז הם פה בשביל לקחת אותי? "
" משהו כזה ." את המספט הזה אמר ג'ספר בקול רועד ועיניו של אדם נפערו לרווחה .
"איך הם הגיעו לפה בכלל?"
" אני הבאתי אותם.." קולו נתקע שוב כי הדלת כמעט ונפתחה בגלל שהסיפור גרם לי לאבד את הריכוז, אז דחפתי אותה בחוזקה ושמעתי אותם נהדפים אחורה, ג'ספר ניצל את ההזדמנות והמשיך.
"אבל לא בכוונה, כבר המון זמן שאני יודע שהם רוצים אותך אבל אני הצלחתי לשכנע אותם לוותר עם אני יביא להם מישהי אחרת עם כוחות זהים לשלך הבעיה היא .."
אדם השלים את משפטו ,
" הבעיה היא שלא מצאת אף אחד כזאת . אז הם באו לכאן ."