ענייה או עשירה?

היי אני לוסי בת 14, אני ענייה… אני בעצם. בעצם ענייה זה מישהי שאין לה כלום. אבל לי יש הכל. הכל, חוץ מכסף, וחברה. אני לא רוצה להתחיל עם הסיפורי חיים שלי, עם כל מה שקרה. אבל כניראה שאני נאלצת להתחיל. אז אני אתחיל, אז אני אגיד, אספר. כשנולדתי והייתי קטנה. היה לנו כסף. אפילו המון. היינו עשירים ברמות אדירות. אבל שני הוריי עבדו, אמי קיבלה 10,000 בחודש ואבי קיבל 15,000 בחודש. כן סכום גדול. אבל אז הם הולידו אותי, לא היה מי שישמור עליי. שניהם עבדו מ8 בבוקר עד 5\6 בערב. אז אמי התפטרה מעבודתה. בשביל לשמור עליי… עדיין היינו עשירים. אבל פחות. בעצם, כשאני חושבת על זה, לגמרי הרסתי להוריי את החיים. תארו לכם מה הם היו יכולים להיות עכשיו אם הם לא היו מבזבזים כסף על בגדים, כפול אוכל, בית ספר… הם היו בכלל עשירים. אני לא יודעת אבל אולי אני צריכה להצטער על שנולדתי. אבל אני לא מצטערת. כי יש לי הורים ומשפחה מדהימה. ככל שגדלתי כמויות הכסף הופחתו. כי יותר ביקשתי, יותר בגדים יותר צעצועים יותר אוכל. כבר בגיל 7 נהינו עניים. אבל הינה, שרדנו, אנחנו פה. אני הולכת לבית הספר, יש לנו כסף. אבל מעט. אמי עוד מחפשת עבודה.. אבל היום כל העולם גזענים יש כאלה על אתיופים, יש על עיוורים, חירשים וכך בדיוק על עניים. לא הייתי קוראת לזה גזענות, הייתי קוראת לזה חרם. אף אחד לא רוצה להעסיק ענייה. אז אמא שלי שיקרה. שיקרה, ועל זה בזבזה כסף לא קצת. מעצב שיער, לימוזינה 2 זוגות חולצות,שמלה ו2 גינסים יוקרתיים,זה יותר מ100 $ . ואז, אחרי כמה ימים העסיקו אותה כרואת חשבון, בעבודה שהייתה. שמחתי, אבל אז גיליתי שמחכה לי הפתעה הרבה יותר גדולה. אחות קטנה. הייתי מופתעת, הפה שלי היה פעור הם עושים שוב את מה שהרס להם את החיים ? בדיוק כשהפכנו להיות בדרך לעשירים? אבל אז נזכרתי שיש אותי, אני יכולה לשמור עלייה עד שיתחיל בית הספר יש 3 חודשים. אבל מה נעשה אז? מה נעשה כשיגמרו שלושה החודשים האלו? החלטתי לישאול גם את הורי ולא רק את עצמי, אז ניגשתי ושאלתי. ואמי ענתה :" מתוקה, אל תדאגי נסתדר, איתך לא הסתדרנו כשהיית קטנה, כי לא הייתה לך אחות גדולה. אבל לי ולאבא יש פעמיים חופש בשבוע. ולך 3 ימים חופש. נסתדר. טוב.. אה הוסיפה אמי גם יהיה לי חופש לידה אם שחכת. אני חושבת שזה לא רע, אחות זה בכלל לא רע אני רק מפחדת…