עמוק מתחת לפני השטח פרק 3
שמעתי את השיר של SIA ושמתי אותו שוב ושוב ושוב…
לא רציתי להיפרד מהמילים הללו, מכל התקוות והאמונות שהיו במילים אלו, רק ל-2 מילים לא התקרבתי, הבנתי שזהו המחיר של מותו, האמנתי שלא מגיע לי אהבתו, הרגשתי שבגדתי באמונו, והרגתי אותו, הסתכלתי וצחקתי והעיקר.. לא עשית כולם!
אני אדם אכזר, לא הגיע לי לחיות, לשמוע את צלילי המוזיקה הנהפכים יותר ויותר עסיסיים מהירים וחזקים בכל פעם ובכל תו ותו.וזה בדיוק מה שקרה בנשמתי, כל סערת הרגשות הזאת.פשוט ריחקה אותי מהמציאות, מהאמת ששרפה לי את העיניים. האמת שהלכה לתאום ועלתה לאט לאט לארץ ולאחר זמן קצר, לשמיים. האמנתי תחילה שהיא תרד לשאול, לתחתית המציאות, אך טעיתי, המציאות עלתה לאור, והאור הזה, הוא פשוט כולכך שורף שאין לי נשמה להתקרב אליו. והנה דמעותי זולגות אחת אחת…
כבר חודש עבר מאז שאני 'אסירה' בביתי, באוויר החנוק שהתאסף בביתי כדי לחנוק אותי מרוב בושה ואני? אני לא עשיתי עם זה כלום.
ירדתי על ברכי למרות שאיני מאינה, לא מרגישה, לא חושבת, אך מתפללת ומהר מאוד זה הופך לצעקה, אני צורחת, מתחילה לצעוק לנשמות שבשמיים:"מה אתם רוצים ממני? לקחת, הרגתם, שחטתם את ההכי טוב! למה?" התחלתי לקרוע את מצעי מיטתי, כריותי, ומבפנים כל מה שרציתי זה לקרוע את נשמתי.
תגובות (1)
וואוו !
מאוד אהבתי ♥
סליחה שאני קוראת את הסיפור שללך באיחור :)