עם לב פתוח-פרק 2

כשהגענו הביתה השעה הייתה שלוש, אליס רצה לשירותים ונעלה את הדלת מאחוריה.
"אליס תיתני לי להיכנס, אני רוצה לדבר איתך", אמא דפקה על הדלת חמש דקות עד שאליס סובבה את המנעול.
הצלחתי לתפוס את המבט שלה הוא היה כל כך קודר, כועס על כולם אליס נדחקה בפינה ואמא סגרה את הדלת. הטלפון צלצל, שמעתי את ג'ואנה יורדת במדרגות ועונה לטלפון תוך כדי התנשפות. כנראה ג'ייסון החבר שלה הוא נראה די טוב, רם עם שיער ג'ינג'י פרוע ועיניים גדולות וכחולות, מזכיר לי איזה זמר, אני לא זוכרת איך קוראים לו. הלכתי למטבח הרמתי את שפורפרת הטלפון וכיסיתי את המיקרופון עם היד:
"אני רוצה לראות אותך שוב, לא באת היום לכיתה למה?" הקול שלו נשמע מחוספס יותר מהרגיל, כנראה שהוא חזר לעשן.
"הייתי עם אליס במרפאה, רק דברים רעים קורים במשפחה שלנו."
היא נאנחה ושתקה לכמה שניות
"אני ממש רוצה להיפגש איתך היום, יש סיכוי שנצא לסיבוב יותר מאוחר על האופנוע שלי?"
אני זוכרת את האופנוע שלו: הארלי דוידסון בצבע כחול כהה עם מדבקה של כוכב מחומש בחלק האחורי, הוא הסביר לי פעם שזה איזה סמל פגאני של נשיות או משהו בסגנון.
"אולי, אני רוצה ללכת לים כבר שבוע אבל אמא עסוקה מידי ואין מי שישמור של איימי"
"אני יכולה לשמור על עצמי מצוין" מלמלתי לעצמי בשקט וסגרתי את הטלפון. עליתי לחדר שלי והוצאתי את המפית מהתיק שלי, לקחתי את הלפטופ שלי והתיישבתי על הספה.
"בוא נראה מי אתה ארתור, נקווה שלא משהו נוראי"
חיפשתי את מספר הטלפון שהוא כתב לי על המפית בגוגל, וראיתי אתר שקראו לו 'מי מתקשר אליי מהמספר הזה' נכנסתי לאתר וקיבלתי עמוד שלם על מספר הטלפון שלו:
בעל הטלפון: ארתור ריצ'י
גיל: 16
חיוב: אשראי עקיף
שימושים קודמים: אין
היו כתובים עוד דברים שלא כל כך עיניינו אותי, מה שעיניין אותי היה השם שלו, נכנסתי לפייסבוק והקלדתי את השם שלו בעברית
"שום דבר, אין תמונה שלו פה"
הקלדתי את השם שלו באנגלית והתחלתי לחפש, היו שלושה עמודים עם השם שלו אבל כבר בעמוד הראשון מצאתי אותו, תמונת הפרופיל שלו הייתה ישנה כי היה לו שיער קצר עם בלורית כמו בגריז. נכנסתי לדף שלו, הוא לא היה מאובטח וראיתי את כל מה שהוא עשה בפייסבוק: כמה פרסומות של משחקי אונליין ואלבום תמונות מאיטליה, צרפת ולונדון. הלכתי לאודות, אין לו חברה? מפתיע, עם המראה שלו חשבתי שמישהי תתפוס אותו אבל במחשבה שנייה אם הייתה לו חברה הוא לא היה נותן לי את המספר שלו.
ג'ואנה דפקה על הדלת ונכנסה,
"איימי אני יוצאת לקניון עם ג'ייסון את רוצה טרמפ?"
סגרתי את הלפטופ במהירות והבטתי בה בכעס על שהיא התפרצה לחדר שלי בלי לחכות לתגובה, היא הביטה בי וציחקקה
"מה? תפסתי אותך באתרים למבוגרים בלבד?"
"לא אבל קצת פרטיות בבית הזה לא הייתה מזיקה לאף אחד"
"טוב" היא הרימה את הידיים שלה מעל הראש יצאה מהחדר וסגרה את הדלת. פתחתי את הלפטופ ויצאתי מהפייס שלו, אבל לא לפני שהצאתי לו חברות. שמעתי דפיקות חלשות בדלת ואת ג'ואנה: "איימי אפשר להיכנס?"
גיחחתי ופתחתי את הדלת, "זה היה כל כך קשה? וכן אני רוצה ללכת לקניון". התחלנו לצחוק וירדנו במדרגות לחפש את אמא, היא הייתה במטבח דיברה עם מישהו בטלפון.
"היי אמא אני וג'ואנה הולכות לקניון לקחתי כסף מהתיק שלך בסדר? אני אחזיר לך מחר" היא נופפה את היד בהסכמה והמשיכה לדבר עם האיש בטלפון.
"בואי איימי, ג'ייסון מחכה לנו בחוץ" ג'ואנה תפסה אותי בכתף והוליכה אותי לכיוון היציאה, היא עצרה ליד המדרגות הרימה את שפורפרת הטלפון ואמרה לי להיות בשקט.
הייתי ממילא חסרת סבלנות אבל גם אני רציתי לדעת על מה אמא מדברת בטלפון, ג'ואנה הקשיבה בסבלנות ואחרי חמש דקות של שקט העיניים של ג'ואנה התרחבו והבעת הפנים שלה השתנתה מקצה לקצה. היא הניחה את הטלפון במקום והתחילה ללכת לכיוון היציאה,
"ג'ואנה? מה היא אמרה? עם מי היא דיברה?"
"לא עכשיו איימי, בואי נלך לקניון ואני אספר לך אחרי"
"לא! אני גם רוצה לדעת מה היא אמרה! אני לא רוצה להיות היחידה שלא יודעת" עצרתי ביציאה מהבית וראיתי את ג'ייסון מחכה ליד המכונית של ההורים שלו ומעשן סיגריה.
"בסדר איימי! אמא מתכננת לשלוח את אליס למוסד לחולי נפש כדי שהמצב שלה לא יחמיר" עמדתי במקום והרגשתי סחרחורת קלה, מעדתי קצת אבל הצלחתי להתאזן בכוחות עצמי לפני שנפלתי. ג'ייסון עלה למרפסת ושם יד על ג'ואנה
"אז מה גבירותיי, לאן אני לוקח אותכן היום?"