על שתי בנות – 7

היום עבר מהר.
הגיעה השעה 19:00 והתחלתי להתארגן ל"דייט" עם ג'ייק.
כל הזמן עברה בי המחשבה אם זה באמת דייט, כי עדיין לא היה נראה לי הגיוני שמכל הבנות המדהימות בכיתה הוא רוצה דווקא אותי.
נכנסתי להתקלח, התבשמתי כמה שאני יכולה, התאפרתי בצורה הכי עדינה שאפשר- שיראה יפה אבל לא מושקע מדי.
חיפשתי מה ללבוש, החדר שלי הפך ברגע ממסודר למלא בגדים, עד שהגעתי לשמלה הכחולה שקניתי בשנה שעברה.
היא מחטבת מאוד, יש לה בד שיפון עדין שמתנופף ברוח ועליונית מתאימה.
'זהו', אמרתי לעצמי.. 'אני לא מאמינה שזה באמת קורה'
הייתי מלאת התרגשות.. לפני ג'ייק אף אחד לא ראה אותי, הייתי שקופה בעיני כולם פרט מהחברים הטובים שלי. לא רציתי לפקשש עם הדייט איתו.
נשמעו כמה צפירות מבחוץ- זה היה הוא.
הוא הגיע לאסוף אותי במכונית הצנועה שלו וריח של 'וואן מיליון' משך את תשומת אפי.
ברקע התנגן בווליום חלש השיר שאני הכי אוהבת בעולם, אין לי מושג אם זה במכוון או צירוף מקרים. ואם זה מכוון- איך הוא ידע מה לשים?

הייתי כל כך לחוצה רגע לפני, אבל ההרגשה שהייתה ברגע שנכנסתי לאוטו הייתה פשוט מדהימה ומרגיעה.
הוא נשק לי בלחי ברכות והתחיל לסוע.
"לאן הולכים?" שאלתי.. לא ידעתי מאיפה כל זה בא, הכל התחיל סך הכל מנשיקה קטנה וזה נראה שהוא ממש רציני בקשר אלי.
"סוד" הוא אמר וחייך.
אחרי נסיעה קצרה הגענו לפארק מבודד וקטן, ללא אנשים תחת כיפת השמיים.
בגבעה הקטנה המלאה בדשא הייתה סלסלה.
"פיקניק?" שאלתי והסתכלתי עליו.
"פיקניק." הוא אמר, חייך ומשך את ידי לכיוון המקום.
הגענו וישבנו לאור הכוכבים, הוא ראה שהיה לי קר ונתן לי את הג'קט שלו.. ממש כמו ג'נטלמן מהסרטים.
בהתחלה הייתי לחוצה שלא יהיה לנו על מה לדבר, או שהוא יחשוב שאני נראת רע.. אבל השיחה בנינו ממש זרמה והיה לי מאוד כיף.
הוא הכין כריכים קטנים, במקרה עם ממרח השוקולד האהוב עלי והכין לנו את הקינוח הכי אהוב עלי בעולם, עוגת גבינה עם פירורים.
היה נראה שהוא ממש ידע מה אני אוהבת, שזה מאוד מוזר כי מעולם לא דיברנו על זה לפני כן.
העדפתי להתעלם ולהבין שיש לנו את אותו הטעם בדברים.
לקראת הסוף הוא הודה שהוא היה מאוד לחוץ לפני הדייט איתי כי הוא פחד לפשל.. סיפרתי לו שגם אני והתחלנו לצחוק על הנושא עד שהייתה דממה והסתכלנו בעיניים אחד של השנייה.
לאט לאט הוא התקרב עד ששפתינו נפגשו.
זה היה שונה מהנשיקה הראשונה, זה היה אמיתי יותר וכיף.. אחרי שהרגשנו ממש חיבור ואחרי היום הזה.
הערב הזה היה פשוט מדהים!
אחרי הארוחה עשינו סיבוב בעיר ולבסוף הוא החזיר אותי לביתי.
חזרתי הביתה בנשיכת שפתיים, שרק משתוקקות לעוד ממנו, והלכתי לישון עם חיוך מרוח על פני.

בבוקר הייתי ממש באופוריה בגלל אותו דייט ויכלו לראות את זה לפי החיוך וההיפראקטיביות המשונה.
שירה, שרגילה להיות ככ שמחה ואופטימית באה בדילוגים ישר אלי.
"נו נו נו תספרי איך היה!" היא צרחה בהתלהבות, כאילו היא זו שיצאה איתו.
סיפרתי לה הכל על הדייט האולטימטיבי שחוויתי כשחיוך היה מרוח על פניי.
"על מה אתן מתלחששות שם", זה היה קולו המסוקרן של עידן שהצטרף לשיחה.
"על הדייט החלומי שהיה להילה אתמול" שירה אמרה עוד לפני שהספקתי להגיב בעצמי.
פניו של עידן שינו את הבעתן ממסוקרנות לחוששת.
"מה קרה?" שאלתי את עידן בזמן ששירה הלכה להטריד את ג'ייק בנוגע לדייט.
"כלום.. אני מאוד שמח שנהנת" הוא אמר וכרך את ידו סביב צווארי.
"אתה יודע? הוא ידע בדיוק מה אני אוהבת.. השיר שאני חורשת עליו כבר חודשים, הסנדוויץ' האהוב עלי, הקינוח, הבושם שלו.. פשוט הכל! זה היה כל כך מוזר, כאילו אנחנו ment to be" אמרתי בהתלהבות יתר.
"אה כן זה, הוא התייעץ איתי בקשר לדייט איתך כי הוא ממש פחד איך תגיבי, והוא ידע שאני מכיר אותך הכי טוב אז עזרתי לו" הוא אמר וחייך, נתן לי נשיקה על הלחי והלך.
'ואו', חשבתי לעצמי.. בחיים לא ראיתי את עידן כל כך נינוח ו.. מוזר.

*** נקודת מבטו של עידן ***
אני כל כך אוהב אותה.. אולי שגיתי כשעזרתי לו? או שעשיתי את המעשה הנכון ועכשיו היא מאושרת?
לפי מה שזה נשמע, היא יצאה איתו והכל זרם רק בגלל העצות שלי והמידע שנתתי לו.. בלי זה, האם היא באמת הייתה מאושרת איתו?