על שתי בנות – פרק 4

הלכתי אחריה מבלי שהיא שמה לב.
היא הייתה כל כך נרגשת ונלהבת להגיע אליו שלא היה אכפת לה מה קורה מסביבה.
היא הגיעה לפתח ביתו והוא יצא אליה עם משקה אלכוהול בידו והולך בזיגזגים – נשק לה, הניח יד על הכתף שלה והכניס אותה הביתה.
ידעתי שמשהו לא בסדר ושאני צריכה לפעול מיד.
התקרבתי לדלת ושמעתי צעקות.
"זה תמיד אותו הדבר!", שמעתי את מיכל צועקת. "אתה אומר שאתה משתנה אבל אתה נשאר אותו מיץ של זבל שתמיד היית!".
"אמרתי לך שאם את תנסי להפרד ממני אני אפגע בך או במשפחה שלך" הוא צעק פתאום והיה שקט.
התחלתי לרעוד, פחדתי- אם קרה לה משהו ואם הוא ינסה לפגוע באמת בסובבים אותה, בי, באמא.
לא חשבתי פעמיים והתקשרתי לאמא, פחדתי להתקשר למשטרה לפני שאני מתייעצת איתה.
היא נסעה מהר אלי תוך כדי שהזמינה משטרה,

*** נקודת מבטה של מיכל ***
בכיתי, לא ידעתי מה לעשות.. כל כך פחדתי.
כשהתחלנו לצאת הוא היה כל כך רגוע וטוב אלי, הוא רצה שרק יהיה לי טוב, אך עם הזמן הוא נהיה אובססיבי יותר ויותר.. קנאי, אכזרי, אגרסיבי.
נשארנו שנינו שותקים, הוא היה שיכור ואם הוא לא היה מאבד את ההכרה הוא היה פוגע בי.
פחדתי להשאיר אותו לבד, אני לא יודעת מה הוא יעשה כשהוא יתעורר, אם בכלל.
לפתע נשמעו נקישות בדלת, ושמעתי את קולה העדין של אמי שגרם לי להרגע.
פתחתי את הדלת ולצידה היו שני שוטרים. אחד מהם לקח אותי לתחקור והשני הלך לטפל בגיא, חבר ש.. האקס שלי.
הילה רצתה לדבר איתי אבל השוטר לא נתן לה, נתתי לה חיוך כדי שתדע שאני שלמה ובריאה והלכתי עם השוטר לתת מידע על המקרה.

*** נקודת מבטה של הילה ***
היום הזה היה יותר מדי ארוך, והוא עוד לא הסתיים, השעה היא רק 16:00 ואני מרגישה שהזמן לא זז.
ראיתי איך לוקחים את מיכל לתחקור ואיך אמא שלי בוכה בצד, מודאגת.
"אני כל כך שמחה שאתן תאומות", אמא אמרה. "מה היא הייתה עושה בלעדייך? אני כל כך גאה בך על האומץ", היא הוסיפה בקול רך וחיבקה אותי.
חזרנו הביתה, ומיכל לא רצתה לדבר עם אף אחד.
אחרי שכולם נרגעו כבר הגיע הערב ובבית היה שקט מופתי.
ואז הטלפון צלצל..