עלילות נחמיאל פרק ה
לפנות בוקר אחד קמו נחמיאל ומתילדה והלכו אל החלון להביט על הזריחה, ולפתע פתאום עלתה השמש בצבע סגול, ומתילדה נזכרה שבמשפחה שלה יש מסורת כזאת שאם רואים שמש סגולה בזריחתה זה סימן שלא ישברו לך אטבי כביסה למשך של שבוע, וכאשר היא סיפרה זאת לנחמיאל הוא התפלא ואמר לה שזה מוזר מאוד כי דודה שלו סיפרה לו דבר כזה כשהוא היה ילד, אז מתילדה שאלה אותו איך קוראים לדודה שלו, אז הוא ענה שאין לה שם, אז מתילדה אמרה אוי לא מזה חששתי, לאחת האמהות שלי גם אין שם, ותגיד היא גרה בשדה? נחמיאל נאנח, בכה, צעק, וברח מבית העשירים שלו ושל מתילדה והגיע לעיר אחרת שנקראת ״נאות המפריש״.
בנאות המפריש נחמיאל נהיה סוחר שקדים ממולח, והצליח למכור כמויות אדירות של שקדים, וזאת במפתיע משום שרוב תושבי נאות המפריש אלרגים לשקדים ועלולים למות אם יאכלו שקדים, ואכן בתקופתו של נחמיאל כסוחר שקדים ממולח מתו כמה מהמקומיים שקנו ממנו שקדים ולא ידעו על האלרגיה שלהם.
תגובות (2)
קודם כל ובראשית דבריי ה… ה… ה… רציתי להגיד שמאוד נהנתי מהפרק. נהנתי מאוד. חוצמיזה, תשמע, זה הכי הכי כייף לכתוב סיפור בהמשכים שאתה יכול בשניה אחת לפרוץ לדרך חדשה, בלי לשמור נאמנות לדמויות ולדרך שלהן שהן עושות ובלי לבדוק את עצמך כל רגע אם לא טעית. זה כייף כי אתה תכלס מתחרע ומתגלץ ונהנה. והקוראים גם נהנים. אבל… בוא נסה אחר כך לכתוב סיפור ארוך עם הרבה פרקים וכל פרק ארוך ונמשך כמו סיפור בפני עצמו. זה מאוד מאוד מאמן אותך כיוצר. ובונה אותך לעתיד. אבל זה יבוא לך בעתיד כשזה יבשיל. לא בכח. בינתיים תמשיך לעשות לנו טוב פה.
תודה רפי, באמת בינתיים אני פשוט כותב בקטע של לזרום בלי לחשוב על כלום אלא רק על מה שמצחיק אותי, בלי צורה והיגיון, יש לי עוד שני סיפורים כאלה שגם מחולקים לשישה פרקים, אפרסם את כולם ואז אולי אתחיל לנסות לכתוב בצורה יותר מסודרת, בינתיים אני סתם נהנה מזה לכיף