עלילות הוגוורטס- שוב לא עדכנתי הרבה זמן (פרק 12)
חדר הנחיצות היה תפוס חודשים, ונאלצתי לא לכתוב. עד שהיה פנוי, העדפתי לקרוא שוב את הספרים, כדי לרענן את זכרוני.
תתפלאו, בתור חדר קריאה שקט- חדר הנחיצות פשוט מושלם!
"הוא גם אחלה מקום להציק לך"
"דראקו? מאיפה צצת?"
"שלום גם לך"
רציני? מתי הוא יפסיק להציק לי ולהדבק אליי בזמן שאני כותבת??
וכן, דראקו, אני מודעת לעובדה שאתה קורא את זה.
"זה כיף לעצבן אותך ו-"
"תזהר בלשונך, מלאפוי!"
אני מתחילה לחשוד שהקשר ביני לבין דראקו מתרופף.
"אל תקראי לי בשם הפרטי שלי!"
יש לי הרגשה שאני צודקת.
"את מעצבנת"
כן, אני צודקת.
"את טועה"
לא, אני לא.
"כן"
לא.
"הצבע האהוב עלייך הוא טורקיז, את אוהבת ויקטוריוס (הערה שדראקו/מאלפוי ביקש להוסיף: אין לי מושג מזה) ולחברה הכי טובה שלך קוראים לה אופיר. אני צודק?"
בראבו, הקשבת לי שעניתי לך על שאלות.
"אה… את לא בוצדמית, ההורים שלך הם בני מוגלגים!"
בראבו, הקשבת למה שאמרתי אחרי שקראת לי בוצדמית.
"אה…"
אין טעם לנסות.
דראקו, על תעשה פרצופים.
(הערה שדראקו/מאלפוי ביקש להוסיף: אני מחבק אותה בניגוד לרצונה)
אני ודראקו מאלפוי עושים חיים, כמו שאתם מבינים.
(הערה שדראקו/מאלפוי ביקש להוסיף: היא עושה פרצוף שנותן לי הרגשה שהיא עומדת לתת לי סתירה. צדקתי! אני והיא מדברים בטלפטיה ו- אח!)
ביי,
נתראה.
תגובות (2)
חחחחח
זה מוזר, P:
אבל מצחיק
מה .-.
תמשיכי!
ו… את יודעת מה לעשות.