עלילותיה של ג'ן פרק ראשון
עלילותיה של ג'ן
פרק 1
הסיפור מתחיל בחווה קטנה אשר נמצאת ביישוב קטן שאף אחד לא מכיר, זה סיפור על אומץ וגבורה אשר מתחיל בנערה אחת בעלת עניים חומות צלולות ושיער גולש בצבע חום לנערה זאת קוראים ג'ן והיא רק בת 14 וכבר יש לה חלומות ותקוות כמו זיכרונות וצרות אמה של ג'ן מתה כאשר ג'ן הייתה קטנה ואביה אשר שט באותו זמן סביב העולם נעלם. אומרים שאביה של ג'ן נהרג אחרים טוענים ששמע על מות אהובתו ופחד לגדל את הילדה בעצמו גורלה של ג'ן נפל בידי אחותה הגדולה של אמה, מרי לו-וולטרס אשר הייתה נשואה אך לא היו לה ילדים גברת וולטרס אימצה את ג'ן וגם אהבה אותה אך לא אמרה או הראתה למישהו את אהבתה למרות זאת אדון וולטרס בעלה של מרי-לו וולטרס אהב את הילדה והראה זאת הוא היה לה חבר או כפי שג'ן אמרה "ידיד נפש". ערב אחד בזמן שאל ג'ן באה חברתה הטובה לוסי רוג'רס שהן כרתו בניהן ברית של חברות נצח לפני שנים, נשמעה צרחה מן המטבח זו הייתה מרי לו, אשר ראתה במטבח ביתה הנקי והמצוחצח, חולדה גדולה ומפחידה. ג'ן ולוסי קראו לנער השכיר בילי שיוציא את החולדה הוא הוציא אותה וחזר לבית בתמיהה. "מי היה נותן לחולדה להיכנס?” שאלה לוסי את ג'ן. “אני חושבת שאלו הבנים מהשכונה שמעתי שהם מעוללים דברים נוראים כאלו בכל הבתים השכנים" ענתה ג'ן.
אשר לא ידעה שלמחרת יקרה משהו נורא יותר. “אדון ג'יימס קיבל התקף יש לו קשיי נשימה" צעק בילי בכניסתו לבית "הרופא יגיע בעוד שעתיים אבל דנה פורינט הנערה השכירה של משפחת גיימס אומרת שתוך שעתיים הוא ימות!” גברת וולטרס שבאותו רגע טיטאה את חדר האורחים, ג'ן ואדון וולטרס שהתעסק בעניני חווה "חשובים" כפי שכינה אותם. באו בבהלה לשמע החדשות, וכולם מיהרו לבית ג'יימס כדי לעזור במשהו. ג'ן אשר בחורף שעבר נשלחה אל קרוביו של אביה, משפחה אשר יש בה לא פחות ולא יותר מ-שבעה ילדים קטנים. שלאחד מהם היה התקף כזה פעם וג'ן אשר למדה מהר ידעה איך לטפל בו, פקדה על אדון וולטרס לשמור על האש ביקשה מבילי שיזעיק את גברת ג'יימס אשר התארחה בבית משפחת רוג'רס באותו הזמן. כמו כן ג'ן ידעה שצריך להביא מים ולתת לו לשתות מהם ברגע שיתחיל לנשום ביקשה מגברת וולטרס לרוץ לחווה להביא קצת מים.
אדון ג'יימס חזר לנשימתו. הרופא שהגיע כעבור שעתיים אמר לג'ן שהיא עבדה יפה כי ללא עזרתה הייתה יכולה להיות זו שעתו האחרונה של מר ג'יימס.
תגובות (4)
סיפור יפה
זה יפה רק דבר אחד לא הבנתי: אם זה סיפור גבורה ואומץ אז למה לא עשית שהז'אנר יהיה סיפורי גבורה?
כי זו סתם התחלה יפה לא? אבל זה סיפור בהמשכים.
הממ קרן..
(חחח סתם אני אוהב להגיב על סיפורים ראשונים כדי לבחון עד כמה השתפרו האנשים)…
אני רואה שהשתפרת הרבה…
יש הבדל בין הסיפור הראשון לאחרון…
(חח אני לא השתפרתי בכלל סתם אסון מעופף עם טחינה על הפנים.)