מוקדש לכל מי שייקרא ויגיב (בבקשה, אני ממש נואשת).
בהמון המון אהבה ותקווה שתמשיכו לקרוא, סתיו הידועה בכינויה סיסי...

עיר עתידית – פרק 9 – עונה 2: אורגון חוזר, פעם שנייה!

01/11/2011 540 צפיות 4 תגובות
מוקדש לכל מי שייקרא ויגיב (בבקשה, אני ממש נואשת).
בהמון המון אהבה ותקווה שתמשיכו לקרוא, סתיו הידועה בכינויה סיסי...

עיר עתידית – פרק 9 – עונה 2: אורגון חוזר, פעם שנייה!
"אורגון מתקרב מהר" יהלי אמר לנו לאחר שבדק במכשירו. "מה נעשה?" שאלתי. "אין לנו מה לברוח, הכוחות שלי אוזלים שוב, אני לא אצליח לרוץ שוב כל כך מהר בלי שהוא יעקוף אותנו". אדיסון אמרה. "ומה אם אני אומר לך שוב שאני אוהב אותך?" שאלתי. היא קפצה עליי וחיבקה אותי, אמה עשתה לי פרצוף נגעל, את האמת זה היה די מעצבן, כי היא נדבקת ליהלי כל הזמן. "אז לסיכום: אנחנו נמצאים כעת על מאדים, בורחים מעב"ם מרושע שרוצה להשתלט על העולם וצריכים להרוג אותו?" אמה שאלה. "כן" אמרתי בקול רגוע יחסית למה שהייתי רגוע באמת. "אורגון מתקרב, הוא במרחק 500 קילומטר מאיתנו אבל הוא נוסע כל כך מהר, הוא יגיע תוך בערך דקה… מה נעשה?" יהלי אמר. נתתי ליהלי ואדיסון את כלי הנשק שלקחתי, אדיסון נראתה מופתעת, אבל לא היה לי זמן להסביר כי אורגון הגיע כמה שניות יותר מוקדם ממה שחשבנו… אמה אדיסון ויהלי עמדו לצידי, צעקתי להם: "עכשיוו!!!!" שמעתי קול יריות וגם אני בעצמי יריתי, כמה שומרים של אורגון נפלו, השאר ירו בנו בחזרה, ראיתי שאמה קיבלה כדור ברגל, היא צעקה אבל יהלי הוציא כדור כוח קטן מתוכו והפצע נרפא, הכדור כוח היה ממש חלש יחסית למה שהיה יכול להיות.
הרגשתי שהכדורים שלי הולכים ואוזלים אז התפללתי בתוכי שאני אמצא משהו חלופי, פתאום יצא מתוכי כדור כוח קטן שהתפרק לחלקים קטנים מאוד. החלקים עפו לכל עבר על הצבא של אורגון הם נפלו אחד אחד. גם מיהלי אדיסון ואמה, הם גם התחברו לחלקים קטנים וכמו החלקים שלי גם הם עפו לעבר החיילים.
כל הצבא של אורגון נפל חוץ מעשרה חיילים ואורגון, לרגע הוא נעלם ואז הופיע שוב מאחורי, הוא בא לעשות לי משהו אבל יהלי נתן לו בעיטה חזקה. אורגון התקפל לשניים וצעק. אבל אחרי כמה שניות הוא התגבר על המכה. הוצאתי כדור כוח גדול מתוכי וכך גם יהלי אדיסון ואמה, אבל לכולנו היה ממש ממש קשה לעשות את זה כי במאדים הכוח נחלש, כל הכדורים התחברו ונכנסו לתוך אורגון, בתור כדור אחד גדול. הוא צרח ופער עיניים, זה היה ממש מפחיד ואז אורגון התעלף, החיילים שלו כבר ברחו, שכבר שחשבתי שהכל בסדר שמעתי קול מאחורי: "רון דיקנס…"


תגובות (4)

n

המורה הישן שלהם במדעים(לא זוכר ת'שם)
הקול שייך לו.

01/11/2011 11:25

מוחעחעחעחע, תתחבר כבר לסקייפ!!!!!!!!

01/11/2011 12:18

היי סתיו אהבתי מאד את הסיפור שלך ואל תהיי נואשת פשוט תמשיכי מהר מהר לכתוב ממתינה בקי ♥♥♥

01/11/2011 14:20
n

טוב,זה כבר לא מעניין כמו פעם……..

02/11/2011 09:04
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך