עיר עתידית – פרק 14

המנהל המשיך בפעם השנייה: "SA ו- KL נא לבוא למשרד המנהל קומה 12!" רצתי למשרד המנהל שהיה בקצה השני של המסדרון, כשהגעתי למשרד המנהל אמר לי לשבת על אחד הכסאות המעופפים במשרדו, אחרי 15 שניות אמה הגיעה. "שמעתי מB9M שאתם המגשימים של הנבואה הגדולה, בית הספר מוכן לשלוח אתכם בעוד שבועיים לשמש, יש לכם מושג מי יכולים להיות העוזרים שלכם?" המנהל שאל. "לא!" אמרנו פה אחד. "טוב, אז תצטרכו ללכת למגשימה" סיכם המנהל. "מה זה המגשימה?" שאלנו שוב פה אחד. "המגשימה תגלה לכם מי ילך איתכם למשימה" המזכירה של המנהל לקחה אותנו למרתפים אבל המרתפים לא היו כמו בלונדון הם היו נקיים ומוארים ונראו כמו כל מסדרון בבית ספר, אבל ברגע שהגענו דלת האחרונה במסדרון ההרגשה התחילה להפוך לריקנות ופחד. באמצע החדר ישבה אישה עטופה כולה בבדי משי עדינים ושחורים לא ראו שום חלק בגופה והיא הייתה קטנה ומצומקת. לפני שנכנסו לחדר המזכירה אמרה לנו לשאול אותה מי ילך איתנו למשימה ואז היא חיכתה בחוץ. עכשיו אמה ואני שאלנו פה אחד (התחלתי כבר לפחוד שיש בנינו טלפתיה): "מי ילך איתנו למשימה?" עכשיו כשאני חושב על זה יכול להיות שהיה עדיף אם היינו יותר מנומסים. "מי שילך אתכם למשימה הם שני ילדים האחת עם עיניים כחולות והשני עם עיניים ירוקות" האישה המצומקת ענתה. "יהלי ואדיסון" שוב שנינו אמרנו באותו הזמן. "כן, הם" האישה שהחלה להשעמם ענתה. יצאנו מהחדר ויחד עם המזכירה עלינו לקומה 12 בחזרה ושם בחדר המנהל הוא קרא שוב ברמקולים הגדולים: "XM ו -DN נא לבוא לחדר המנהל….." .
יהלי ואדיסון הגיעו בריצה: "מה קרה?" שאל יהלי. "אתם מצטרפים אלינו לנסוע אל השמש" עניתי כאילו זאת לא משימה בלתי אפשרית….. "מה?!" שניהם ענו פה אחד כמוני וכמו אמה. "כן, אז אמור להיות לכם כשרון מיוחד, מהו לדעתכם?" שאל המנהל. "אני די טובה בריצה" "ואני מכסח את כולם במכות בכיתה שלי" הם ענו ולאט לאט נראה שהשלימו עם העובדה שהם יכולים להתפוצץ על השמש!. "מהיום עוד שבועיים אתם תקבלו הכשרות מיוחדות כדי לטוס לשמש ומאז תתחילו לחשוב בעצמכם". אמר המנהל. כולנו היינו בהלם, עוד 15 ימים נהייה על השמש בלתי צפוי בכלל…………!