עיר עתידית – פרק 12

11/10/2011 682 צפיות 2 תגובות

המורה שנכנס היה אותו מורה שלימד מתמטיקה בשיעור הקודם שלי בכיתה וכמו תמיד הייתי התלמיד הכי טוב בכיתה ועניתי על כל השאלות נכון והבנתי את כל החומר. בסוף השיעור הייתה הפסקה של 5 דקות אז התקרבתי לכיוון אליסון "היי" אמרתי, "היי" היא ענתה בקול משועמם, ישר נלחצתי. "אתה יודע משהו? אני די גרועה במתמטיקה אולי תוכל לעזור לי?" היא שאלה אותי כי כנראה היא שמה לב שנלחצתי. "כככן, בשמחה מתי את רוצה שאני אעזור לך?" "אולי היום בהפסקת הצהריים תוכל לעזור לי עם השיעורי בית" "בבבבסדר…" "תגיד, מאיפה אתה?" היא שאלה אותי. "אני באתי מכדור הארץ גרתי בפנימייה בלונדון בשנת 1993, אחרי שמנהלת הפנימייה צרחה עלי שהדבקתי אוגר למכנסיים של בילבי דילופי הרגשתי די מסוחרר ופתאום התעוררתי פה!" ילדה אחת כנראה שמעה את זה היא התקרבה ושאלה: "רגע, אתה באת מכדור הארץ מבריטניה, מלונדון?!". "כן" עניתי לה, "מה שם המשפחה שלך?" היא שאלה. "דיקנס" עניתי לה. "גם שם המשפחה שלי הוא דיקנס" כל הכיתה השתתקה. "מה קרה?" שאלתי, "במושבות חלל אין כזה דבר אותו שם משפחה אלא אם כן…" אמר יהלי, ואז אדיסון המשיכה אותו: "בעלי שם המשפחה המשותף הם בעלי קשר ביולוגי" התחלתי להיבהל "מה? זה לא יכול להיות, אולי זה סתם צירוף מקרים" אמרתי. "זה לא יכול להיות צירוף מקרים שמות המשפחה במושבות החלל חייבים להיות שונים אפילו מכדור הארץ…" אמרה הילדה שגיליתי שזאת הילדה עם השיער הבלונדיני והעיניים החומות שישבתי לידה פעם. "אלא אם כן זהו מקרה חריג שבו שם המשפחה שלך נשאר דומה לשם משפחה שבכדור הארץ…" אמרה אדיסון. "אם באת משם" סיכם יהלי. "אז את אומרת שאנחנו אחים ושאת גרה במושבת חלל בשנת 20,987 ושאני גר בלונדון בשנת 1993?" שאלתי את הילדה. "זה הגיוני, לפני 10 שנים הרבה תינוקות מכדור הארץ נשלחו לפה " היא ענתה. "ואני הייתי בינהם" היא אמרה שוב.
"אז איך בודקים פה אם יש קשר דם בין אנשים?" שאלתי. "זה קל, הנה שים את האצבע על המכשיר הזה" אמרה ושלפה אדיסון מכיסה מכשיר דק וכסוף. "ועכשיו שימי את גם את האצבע שלך" היא אמרה שוב. אחרי 10 שניות התקבלו התוצאות וזה מה שהיה כתוב: 'תאומים, נולדו בשנת 1981 ב-17.3, מוצא: לונדון, בריטניה – מחוז אנגליה, שמות: רון ואמה. שם משפחה: דיקנס. מידע נוסף: נשלחו כדי להגשים את הנבואה הגדולה.' כשסיימנו לקרוא, אדיסון, יהלי, אמה ואני כולנו עמדנו דוממים ובהלם מוחלט אני לא יודע מה עם האחרים אבל 'הנבואה הגדולה' נשמעה בשבילי כמו עסק רציני וזה לא עודד אותי.


תגובות (2)

וואו!! איזה כישרון!!!

18/10/2011 12:41

תודה, אני מקווה שתמשיכי לקרוא ולאהוב…

18/10/2011 12:43
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך