עיר עתידית – פרק 12 – עונה 2: ג'לי או מים?!

עיר עתידית – פרק 12 – עונה 2: ג'לי או מים?
אוקי, זה היה המצב שלנו באותו זמן: אנחנו ברחנו מאורגון אולי בפעם האלף, אנחנו צריכים להרוג אותו, גילינו שהמורה שלנו הוא אבא שלי ושל אמה והוא בוגד, אנחנו תקועים על מאדים ללא אוכל ומים. לא הייתם אומרים שהיינו בכושר להילחם עכשיו, נכון? טוב אז זה מה שקרה…
"לא מצאנו בסביבה שום דבר אכיל" יהלי אמר, אחרי 5 דקות. "אין מים" אדיסון אמרה. שכבנו על הקרקע הסלעית. אמה קמה: "אנחנו לא יכולים להמשיך ככה!" היא הייתה אדומה מההתייבשות. "מה?" שאלתי, עדיין שוכב על הקרקע. "אנחנו צריכים להרוג את אורגון וכרגע להרוג זבוב אנחנו לא מסוגלים" היא ענתה וקמה. "אני הולכת לחפש משהו לאכול, יהלי אתה תבוא איתי, אדיסון ורון תחפשו אתם משהו לשתות, אני אסמן את המקום ותחזרו תוך רבע שעה" אמה הוציאה מתיקה צנצנת גדולה ובתוכה עשן ירוק. היא פתחה את הצנצנת, העשן הירוק יצא ממנה והתחיל לגדול. הבנו את הקטע והתחלנו ללכת. אדיסון מקדימה, למרות הגיזוז הגדול מכוחה, עדיין היא עקפה אותי בריצה והליכה. אחרי כמה דקות שהלכנו היא צעקה בערך 100 מטרים ממני. "רון! יש פה משהו" רצתי כמה שיכולתי אליה, כשהגעתי ראיתי אותה מסתכלת על סדק בסלע גדול במיוחד, מהסדק יצא משהו שנראה כמו ג'לי שקוף. "נו..?" שאלתי אותה. "אתה לא זוכר?" היא אמרה לי והמשיכה: "אמה אמרה לנו פעם שפיתחו תיאוריה שבמאדים המים יוצאים מהסלעים בצורת מוצק". הנחתי את ידי מתחת לסדק והרגשתי את הג'לי נשפך על ידי, אחרי כמה שניות הוא התחיל להפוך לנוזל, כך גם אדיסון עשתה, שתינו את החומר הזה ובדיוק באותו רגע התברר שאדיסון צדקה, זה היה מים!. שפכנו הרבה מאוד ג'לי לכמה צנצנות גדולות וחזרנו למקום שהיינו בו קודם. כשהגענו ראינו את יהלי ואמה מתקרבים באופק. תוך כמה דקות הם הגיעו. "מצאתם משהו?" יהלי שאל, מתנשף. "כן" אמרתי והוצאתי את הצנצנות מתיק הגב שלי. אמה ישר התנפלה עליהן תוך עשר שניות היא שתתה צנצנת שלמה (שהיה כמו בקבוק מים גדול של 2 ליטר). יהלי לא מיהר, יחסית לאמה (אף על פי שגם לשתות צנצנת תוך 20 שניות זה די מהיר). מסתבר שאמה ויהלי מצאו רק כמה אבנים (מה שהיה מוזר, כי היו אבנים בכל מקום). אז מים היה לנו, ואוכל לא. התחלנו ללכת לכיוון של אורגון. ידענו שאם לא נעשה משהו אורגון לא יחוסל, אז החלטנו להזדרז, בדרך פגשנו מישהו…