עיר עתידית | עונה 3 – פרק 6

זה לא טוב" טום מילמל, הוא עמד לצידי, "קבוצה אדירה של מגוייסים נוטשים אותנו…" הוא אמר. "מה נעשה?" שאלתי "צריך לשנות תכנית, אמה מטפלת בזה…" "מה היא עושה?" שאלתי. "דברים…" טום ענה לי. "אז מה אני צריך לעשות בינתיים?" שאלתי. "תנסה לגרום למי שעוזב לשנות את דעתו". "איפה יהלי ואדיסון?" שאלתי. "אני פה" אדיסון אמרה מאחורי. "יהלי עם אמה" טום אמר לי. הלכתי לכיוון הקבוצה הגדולה, "תקשיבו, למרות מה שאמרתי, אננחו עדיין צריכים אתכם, אם יש כל דרך שבה תוכלו לעזור, זה מאוד חשוב, למרות סכנת חייכם במלחמה, אתם מאוד נחוצים לנו. אז כל מי שמוכן להסתכן בבקשה… אני חייב שתעזרו לי, בסך הכל אני בן 13". כמה אנשים עברו לקבוצה הקטנה. "זהו?" שאלתי, עוד ילד יצא מין הקבוצה הגדולה, זיהיתי אותו משתי שכבות מעלי, קוראים לו טיילור פלוור, יש לו עיניים חומות ושיער בלונדיני. הנהנתי לו במין הוקרת תודה, כל לוחם היה חשוב. "זהו?" שאלתי שוב, העוזבים ענו "כן" כל אחד בזמן אחר. "אז אתם משוחררים" עניתי, מאוכזב. פניתי אל מי שנשאר "אני מודה לכל מי שנשאר, אתם חשובים מאוד למלחמה", הם הנהנו. מאחורי שמעתי את יהלי "זה פה! היא הצליחה…" "מי הצליחה?" שאלתי. "אמה, היא הצליחה לעשות את זה…" "לעשות את מה?" שאלתי שוב. ראיתי מרחוק קבוצה גדולה של אנשים שהתקרבו אלינו, 'לא יכול להיות שמי שעזבה פתאום חוזר…' חשבתי לעצמי. "זה הם…" יהלי אמר "היא הצליחה לעשות את זה…" הוא מילמל, הוא ממש התרגש, או פחד? הייתי כבר מבולבל לגמרי, "מה קרה?!" שאלתי אותו. "אמה, היא הצליחה ליצור חיים…"