עיר עתידית | עונה 3 – פרק 4

זה היה טום. "אבא" קראתי, כל הקהל הפנה את ראשו לעבר האדם שעמד באמצע. טום חייך, עיניו החומות נצצו. "אתה חי!". אמה שעמדה מאחורי, חייכה גם. "אז יש לנו תכנית?" טום שאל, הנהנתי לעברו. אבן ירדה מליבי, 'הוא בסדר, הוא חי' אמרתי לעצמי, התנשפתי בהקלה. באותו רגע, כל מי שרצה לשאול משהו, הוריד את ידו, השקט ששרר לפני רגע, עזב. כולם קמו ממקומותיהם וקראו: "להילחם, עד הסוף!", חייכתי, אולי באמת נצליח…

******************************************************

"זה בדרך" יהלי אמר לי. עמדנו כולנו בחצר בית הספר הגדולה, השעה הייתה חצות. מרחוק ראיתי כמה אנשים נושאים ארגזים, עם נשק. כבר ממזמן הבנתי שאיך שהתקדמנו מקודם לא היה טוב, מהר מידי, הרבה לחץ. עכשיו, כשידענו מתי אורגון אמור להגיע, יכולנו להתכונן יותר בביטחון, למרות מה שאתם בטח חושבים, המשימה השנייה שלנו הייתה הרבה יותר קשה מהמשימה הראשונה, גם אני כבר הכרתי את אורגון, למצוא בו חולשה נפשית יהיה ממש קשה. נער אחד בן 18, ששמו היה דיוויד, בא אלי ואמר "הבאנו את כל מה שמצאנו, אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?" דיוויד שאל אותי את זה כי השתמשנו בציוד מאוד ישן יחסית לזמן שלנו עכשיו. "כן, אני בטוח" עניתי, אורגון בחיים לא יחשוב שאנחנו משתמשים בדברים כאלה, הוא יחשוב שאנחנו נשתמש במכשירים מתקדמים. ראיתי את יהלי מתקרב אלי מרחוק "איפה אמה?" הוא שאל "לא ראיתי אותה מלפני שעה אולי…". "גם אני לא…" אמרתי, "אז איפה היא?" יהלי שאל. "אני יודעת" אמר קול מאחורינו, זאת הייתה אדיסון…