עיר עתידית | עונה 3 – פרק 3

"לפי החישובים שלי אורגון אמור להגיע עוד שבוע, הוא במרחק גדול מפה, אולי שתי שנות אור…" אמרתי ליהלי "יהיה לנו זמן…" החלפנו מבטים והנהנו אחד לשני. "על מה אתם מדברים?" אדיסון שאלה. "על דברים…" אמרתי לה בחיוך. "נו תגיד לי!" אדיסון הפצירה בי. "אוקי, אני אסביר לך… אני ויהלי רוצים לגייס לוחמים מהאיזור, לאמן אותם שבוע ואז לצאת למלחמה נגד אורגון!". אדיסון חייכה ואמרה "זה רעיון מעולה! אז עכשיו תאמנו אנשים כאילו?", יהלי ענה לה בהתחכמות "לא בכאילו את יודעת…" ואדיסון ענתה "נו, אתה יודע למה התכוונתי!". אספנו את כל המגוייסים, בסך הכל 500 לוחמים, כל אחד בין גיל 12-40. השאר, או שחשבו שזה רעיון גרוע ומסוכן מאוד במיוחד לילדים צעירים, או שפחדו להילחם, או שנשארו בבית כדי לדאוג למשפחתם, או שעזרו בכל דרך אחרת. בין המגוייסים היו רק 50 בנות. אבל לי וליהלי זה לא ממש הפריע אם כי לאדיסון ואמה, כן. "אתם לא חושבים שצריך עוד בנות?" אדיסון שאלה "לא" יהלי ענה לה "הן לא רצו, אז וויתרנו להן". "טוב הייתם צריכים להתעקש, לא לתת להן ללכת!" אדיסון ענתה. יהלי ואני גילגלנו עיניים. המגוייסים ישבו בכיסאות ואני עמדתי על ראש גבעה נמוכה והשתמשתי במיקרופון חזק מאוד כדי לומר לכל המגוייסים "אורגון בדרך, הוא מאוד רחוק מפה אבל אל תנצלו את זה לטובתכם, הוא הרבה יותר חזק מאיתנו, יש לו כוח מאוד חזק ממה שרובכם חושבים.המשימה שלכם כרגע היא להרוג את כל תומכיו, הם יגיעו איתו, במשך השבוע הקרוב אנחנו נאמן אתכם להילחם ולהרוג. שאלות?". חצי מהקהל הרים את ידו, "יש הרבה מידי שאלות" לחשתי ליהלי שעמד לידי. "תזרום…" הוא לחש בחזרה. השואלת הראשונה הייתה ילדה שזיהיתי כילדה בשכבה מעלי, קוראים לה אלינה ג'ו, יש לה שיער חום ועיניים ירוקות "למה אתה חושב שאתה יותר טוב מאיתנו? למה ילד בן 12 צריך לחלק לנו הוראות?" הקהל שאג "כן!" בתגובה. "ובכן…" עניתי, חסר סבלנות "את ההוראות האלה קיבלתי מטום, אבא שלי. הוא אמר לי שאנחנו צריכים לפקד על המגוייסים, אם יש לכם תלונה אתם יכולים ללכת להילחם לבד נגד אורגון עם כלי הנשק שאין לכם". התגובה הזאת השתיקה את אלינה, האי התיישבה בחזרה בכיסאה. השואל הבא היה ילד מהשכבה שלי, קוראים לו בראד בוגניו, יש לו שיער שחור ועיניים כחולות "ומה עם אורגון? מי יהרוג אותו?" הוא שאל. "אנחנו עובדים על זה" עניתי "יש לנו תכנית". בראד חזר להתיישב בכיסאו. השואל הבא, היה, אממ…
רגע!