עיר עתידית | עונה 3 – פרק 29

הורגשו רעידות חזקות בחדר. הסתכלתי דרך פתח קטן ששימש כחלון. ראיתי מערבולות צבעוניות באוויר לרגע ואז ברגע השני הכל הפך לשחור. הקרקע שינתה את צבעה, היא נראתה כעת אפורה מעט ומלוכלכת. כבר לא היינו בתוך המכסה הגדול שכיסה את הירח ודאג לאספקת החמצן בו. מיהרית לסגור מהר את הפתח הקטן מחשש שהאוויר והחצמצן שבחדר לא יצאו. "מה עושים עכשיו?" שאלתי את טום. "אנחנו צריכים להמריא עוד רבע שעה, כך תיכננתי את החדר". אדיסון, יהלי ואמה עוד ישבו במושבים של השולחן, הם נראו מעט מפוחדים יחסית לבני אדם שנאלצו להילחם באורגון. "מה קרה?" שאלתי אותם, גם טום לא הבין מה העניין. "אתם לא ראיתם את זה?" יהלי שאל ברעד. "ראינו את מה?" שאלתי אותו בפחד. "ראינו בתוך החצי כדור פנים של עב"ם. הוא אמר שאנחנו עומדים למות לפני שמגיע לכדוה"א" אמה אמרה לי.
"למה אתם מפחדים מהם בכלל?" שאלתי בעצבנות, את האמת פשוט לא היה לי כוח להתמודד איתם באותו רגע. "בגלל האיש הזה!" אמר יהלי והצביע על נקודה מאחורי. הסתובבתי מהר והופתעתי לגלות פנים של אדם, או לפחות כך נראו מכיוון שלפי דבריו הנחתי שהוא לא בן אנוש.
"שלום, שלום" אמר האדם בארסיות. "הרשו לי להציג את עצמי, שמי הוא גלים, אבל הרבה אנשים מכנים אותי כ'הלוקח'. אני אוהב לקחת מאנשים דברים…"
"כמו מה?" שאלתי בתקיפות. "אוי רון, אתה נראה קצת לחוץ. מה קרה? אתה מפחד שאני אקח ממך את החברה הקטנה שלך?" אמר וצחק גלים. "טוב אז ככה. מכיוון שאתם גיבורים או איך שלא תכנו את עצמכם אני מוכן להגיע איתכם לעסקה. לא משהו שאני עושה בדרך כלל". "איזו עסקה?" שאל טום, אף על פי שהוא ניסה להסתיר זאת, ראיתי על פניו את הפחד. "כדי שתגיעו בשלום לכדור הארץ אתם צריכים את עזרתי. אני מוכן אפילו לצ'פר אתכם בעוד דבר. אבל אתם תצטרכו לוותר על משהו, מספיק לי אפילו רק שניים מכם". ישר הבנתי שמה שנוותר עליו בהחלט הוא דבר חשוב, אז לא מיהרקתי להיות רגוע. "מה אתה רוצה?" שאלתי את גלים. "טוב, אני לא רוצה להתעכב הרבה אז אני אגש לעניין. אני צריך את הכוחות שלכם". "מה?!" צעק טום בכעס. "אין מה לעשות, אני הוא זה שדואג לכל. בלי עזרתי כמובן שלא תשרדו. זה או הכוחות או שתיאלצו להישאר על הירח למשך שארית חייכם…" "רון…" לחשה אדיסון. "טוב" אמר יהלי וקם "אז אני מוכן לוותר את הכוחות שלי!" בעקבותיו קמה גם אמה אבל בשביל מטרה אחרת "לא!" היא צעקה. "אל תעשה את זה! אל תוותר לו!". בעוד שאדיסון קמה גם וניסתה לוותר על כוחותיה אני רק ישבתי דומם וכבר התחלתי לחשוב על החזרה לירח. ידעתי שאין מצב שאני עומד לתת לחברים שלי לוותא על הכוחות שלהם. "אל תעשו את זה!" צעקתי. חמשת הנוכחים בחדר הפנו במיידי את ראשם והסתכלו עלי, מבולבלים. "אני מוכן לוותר על כדור הארץ, זה היה רעיון שלי מלכתחילה, זה היה רעיון גרוע…" השפלתי את ראשי לרצפה. "רון, אבל אתה לא מבין! אנחנו רוצים לעזוב!" צעקה אדיסון. "באמת?" שאלתי. :"כן!" ענה יהלי. "אתה חושב שאנחנו רוצים להישאר במקום הנורא ההוא? עד הרגע שהגעת לשם סבלנו בכל רגע". שמחתי מהתגובה של יהלי ואדיסון לדבריי, כמובן שאמה וטום הסכימו איתם. "גלים" אמרה אדיסון "אני מוכנה לוותר על הכוחות שלי". גלים חייך "יפה יפה. חשבתי שאת תסכימי. בתמורה אני אתן לך את שני אלה" בפינת החדר הופיעו פתאום שני אנשים לפי השיער החום של האישה והעיניים הכחולות של האיש הבנתישהם אלו בוודאי הוריה. אדיסון נראתה מאושרת, עיניה נצצו מדמעות. "גם אני מוכן לוותר על הכוחות שלי ואין לי בעיה לקבל רק סקייטבורד. למדנו על זה בשיעורים של טום, זה נראה לי כל כך מגניב!" גלים חייך ואמר "יש לי רק את ההורים שלך ילד" "אוקיי, אז תביא אותם במקום" התאפקתי מלהתפוצץ בצחוק מההבעה המאוכזבת של יהלי. " שני אלה. אליי!" אמר גלים ובנקישת אצבעות הוא הוציא שני כדורי אור מתוך יהלי ואדיסון. רגע לפני שהניח לנו לנפשינו לתמיד שאלית אותו "מה בכלל אתה לוקח מבני אדם רגילים? הרי אין להם כוחות…" "זה ברור רון. אני לוקח מהם את חייהם…" צמצרמורת עברה בי. "ביי" אמר גלים מהר ונעלם בשנייה. אז זהו, היינו בדרכינו לכדור הארץ אם עוד ארבעה אנשים שהצטרפו למסע. כבר ידעתי שגלים החזיר אותם מהמתים אבל פחדתי להזכיר זאת בקול. טום נראה מאושר, הכל היה טוב…