עיר עתידית | עונה 3 – פרק 14

בהתחלה לא ממש הבנתי למה טום כל כך דרמטי, הרעיון שהאור המסתורי הזה הוא המוות, לא נראה לי כל כך אמיתי. פתאום נפל לי האסימון, נזכרתי ברגע הלחץ. בשנייה הנוראה הזאת, כשהייתי בוח שאני עומד למות. נזכרתי בקול הירייה ששמעתי שנייה לפני שחזרתי ל – 1993. נזכרתי בכאב החד והדק שחשתי ברקתי הימנית. הבנתי שכל הפחדים שלי היו נכונים. באמת מתתי, אבל משהו החזיר אותי לחיים, מה זה היה? רק עכשיו הבנתי כמה הדבר מסתורי ובמיוחד כמה אני רוצה לדעת את התשובה לשאלה הזאת. לאחר כמה שניות של בהייה בטום, ובהן נמשכה השתיקה. נזכרתי גם במראו של טום המת, השוכב מעל שלולית קטנה של דם, נזכרתי בכאב החד בליבי שהיה מלווה בקולות הצחוק של היצור שכל כך חשקתי במותו, אורגון. טום ראה את ההעב על פני ומשם המשיך להסביר "כשהמוות מגלה אותך, הוא מחפש אותך. רודף אותך למשך כל ימי חייך, עד שאתה נכנע והוא לוקח אותך איתו. למען האמת, לדעתי רק אני אתה ועוד מישהו אחד נתונים לסכנה הזאת" "והמישהו הזה הוא..?" שאלתי, בעצם כבר ידעתי את התשובה, רק רציתי לקבל אישור שצדקתי. "אורגון" טום השלים, בחיוך. קיבלתי את האישור שלי. "ויהלי?" שאלתי את טום.
"אני די בטוח שזה היה בהשפעת הספר הלבן. אולי אויב של המשפחה שלו רשום שם או משהו. ברגע שמוחו הרדום התקרב אליו, השנאה של יהלי התעצמה. הוא כאילו הופך למתוכנת להרוג את כל מי שמהווה עליו איום כלשהו". "לכן הוא ניסה להרוג אותי ולא אותך? כי אני מהווה עליו איום?" העפתי מבט על יהלי, הוא נראה חיוור מאוד והשמיע קולות מוזרים, כאילו הוא מנסה לדבר אך לשווא. המראה המפחיד שלו גרם לי להתרחק ממנו, עוד לא הייתי בטוח שההשפעה של הספר נפוגה לחלוטין. "מה בכלל כל כך נורא בספר הזה? למה הוא יכול לגרום לאנשים לנהוג כך, ולמה כדי לנצח את אורגון אנחנו צריכים להשתמש בו?"
"אם אתה כל כך רוצה לדעת, אולי כדאי שנפתח אותו…" אמר טום בקול מסתורי. "קודם נוציא את יהלי מפה" הוספתי. בלי שטום הספיק בכלל לקום ולעזור ליהלי לצאת מהחדר, במקומו של יהלי נשאר כיסא ריק.
התקרבתי לטום ועמדתי מאחוריו, הוא פתח לאט לאט את הספר. הדבר היחיד שראיתי היה אור חזק ובוהק, לפני שהספקתי לעשות משהו קרה הדבר הנורא…