עיר עתידית | עונה 3 – פרק 13

שקט. הזמן נעצר. חושך אפל ירד על העולם. בעוד מספר שניות הסכין הכסופה תינעץ בליבי. אך הכאב האמיתי יבוא מהאכזבה. כי האדם שעומד להרוג אותי הוא יהלי, וזה עדיין לא נקלט בראשי. בעוד מספר שניות, אאבד את חיי. בעוד מספר שניות, אמות בלי מלחמה, בלי דבר. תוך שנייה וחצי עמדה הסכין להינעץ בגופי עד שיד הופיעה פתאום ואחזה בחוזקה בזרועו של יהלי והפילה אותו לרצפה. לקח לי כמה שניות להתאושש, בעוד שטום צרח על יהלי המפוחד "מה למען השם אתה עושה?!"
מבטו המפוחד של יהלי גרם לי לחשוב פעמיים, למה את טום הוא לא ניסה להרוג?
"רגע!" צעקתי. טום הכועס הסתובב בפליאה, חששתי שיהלי יקום וינסה להרוג גם אותו. אבל הוא רק נשאר שם, נשען על הקיר, עיניו דוממות, כמעט איבדו את צבען. הוא לא נע חוץ מחזהו שעולה ויורד עם נשימותיו, רק יושב שם, בוהה באוויר. "הוא לא יפגע בך, הוא רוצה לפגוע רק בי…" אמרתי לטום. המבט המבולבל של טום השתנה לפתע, הוא תפס בכתפיו של יהלי וניסה למשוך אותו אחורה, לכיוון הדלת, בעודו מתרחק מקיר האור המסתורי שהיה במרחק של רק 4 מטרים ממנו. הלכתי בעקבותיהם לא שוכח לקחת את הספר הלבן בצאתי. חזרנו מהר למעלית, קומת משרדי המורים, משרד מספר 67. המשרד של טום, ישבנו על הכיסאות, יהלי ישב לידי, הוא נראה כבר פחות מאיים אך עדיין מבוהל. הוא התחיל לדבר, בלחש, אבל הבנתי כל מילה, היא היתה כמו סכין הננעצת בליבי "זה, זה הספר הזה, מהרגע שהחזקתי אותו משהו השתלט עלי, לא התכוונתי לנסות…" "לרצוח אותי" השלמתי אותו. יהלי הנהן במבוכה. "אתה מוכן עכשיו להסביר לי מה היה האור הזה?" שאלתי את טום. "הוא מושך אותך אליו, אך מספר מצומצם מאוד מכלל בני האנוש יכולים לראות אותו"
"למה אנחנו ראינו אותו ויהלי דווקא לא?"
"כי זה מושך רק אנשים שהוא מכיר את החולשה שלהם. תקשיב רון, האור הזה… הוא המוות"