עיר מעופת פרק 34

השתיקה שהשתררה בחדר הייתה נוחה, אני נשענתי על הארון וג'ילי רק חיבקה את עצמה והביטה בי רצפה, רציתי לשאול אותה אם היא רוצה לבוא לאגם היום בערב, אך אז מכשיר הקשר שלי צפצף הוצאתי אותי מהכיס וג'ילי צחקקה.
"האמבולנסים מכניסים עכשיו את חלג גס לבית החולים." דיווחה אוגה.
"יופי." אמרתי. "מה לגבי נודלה?"
"שחררתי אותה.היא צרחה. הרבה"
"היא זיהתה אתכם?"
שתיקה.
"בוא נקווה שלא." אמרה אוגה ואני הכנסתי את מכשיר הקשר לכיס האחורי.
"מה עשית לנודלה?"
"אני לא עשיתי כלום, אלו היו האחיות שלך. האחיות שלך רצו לגרום להן לשלם, לא התנגדתי."
"הם סיפרו לך מה חלג גס אמר לי?"
"לא."
השתיקה השתררה למשך מספר דקות נוספות.
"ג'ילי, אני…אממ..רוצה לבוא לאגם היום בערב?אני יביא כמה פירות, ממתקים, יהיה נחמד."
"אני צריכה לחשוב על זה. עוד לא עשיתי שיעורי בית, גברת צ'קרל לא תאהב את ז\ה."
"נוכל לעשות ביחד."
"גם אתה לא עשית."אמרה ג'ילי.
שתקתי ונעצתי עיניים מפצירות בג'ילי.
"בסדר."
"יופי. אני יאסוף אותך בשמונה."
"טוב."

נכנסתי לבית וישר נכנסתי למקלחת, החלפתי בגדים, הסתרקתי והתחלתי לארגן ארוחת ער קלילה בתוך שקיות, לקחתי מספר פירות, כמה נרות סמיכה אדומה ועוד כמה דברים נחמדים, הכנסתי אותם לאוטו ובדרך נסיעה לאגם עליתי על הקשר של אוגה.
"דרקון כחול. אני בתנועה."
"יופי.אני מחכה לך שם."
"טוב." אמרתי, ניתקתי את הקשר, הנחתי אותו באוטו והמשכתי לנסוע.
עד מהרה הגעתי ליער, הוצאתי טאת כל הדברים מהחלק האחורי של האוטו והתחלתי ללכת לכיוון האגם, היה לי די קשה לזכור את הדרך ומדי פעם הייתי צריך שדאוגה תסביר לי איך לצאת ממאורת נחשים או מדרך ללא מוצא.
לבסוף הגעתי לאגם. אוג כבר עמדה שם, שלובת ידיים.
"יאללה." אמרתי. "לעבודה."