עיר מעופפת פרק 55

"מי אמר לך שאני פה?"
"אף אחד!" התגוננה ג'ילי.
נשמתי עמוק. אל תעצבן אותה. הורתי לעצמי.
"אז..?" המשכתי לתחקר. הפעם בקול שקט יותר. "איך מצאת אותי?"
"הלכתי לאגם ו-"
"לבד?"
"אתה יכול להפסיק לקטוע אותי?! הלכתי עם ג'ון."
"ג'ון?"
"הבחור מהקפיטריה."
אני שותק.
"אתה מקנא, אה?" קוראת ג'ילי וממרפקת אותי בזרועה בעודה מחייכת בזדוניות.
בסדר. אני מניח שזה מגיע לי.

"אז..? איך בעצם מצאת אותי?"
"הראיתי לג'ון את האגם ו.."
"הלכת עם ג'ון לאגם?!" קראתי. כמעט בכעס.
ג'ילי הניחה את ידיה על חזה בכעס. "האגם לא רק שלך. טיפשון."
הרגשתי שאני מסמיק. השפלתי את ראשי ולפתע הרגשתי כמו ילד קטן שאמר משהו לא במקום.
"..בכל מקרה הוא נישק אותי ו.."
"הוא נישק אותך?!"
"טיילור.תירגע. בסדר?אני לא נולדתי אתמול."
אני נושם עמוק וג'ילי ממשיכה.
"תראה." היא מסבירה לי. "הלכנו לאגם, טיילנו קצת התנשקנו ונפרדנו. לא סיפור גדול."
רציתי לפתוח את פי ולצעוק עלייה אך בתוך תוכי ידעתי שהיא צודקת. ג'ילי לא שייכת לי. היא לא חפץ שאני יכול לקחת כשאני רוצה ולזרוק כשאני לא. ג'ילי היא בן-אדם. בן-אדם שמסחרר את הראש שלי הלוך ושוב. היא לא שייכת לי ולא לאף אחד אחר. בדיוק כמוני ובדיוק כמו…
נשמתי עמוק. אל תחשוב עלייה עכשיו. היא הלכה. היא לא תחזור. הגיע הזמן להמשיך הלאה.
"טיילור..?"
אני מרים את מבטי ונתקל בעיניה המודאגות של ג'ילי.
"אתה בסדר? אתה נראה..שונה."
אני נושם עמוק. "זה רק העבר.." אני עונה בקלילות שלא הייתה מתאימה לי כלל וכלל. "הוא יודע להתל בי."
ג'ילי משפילה את ראשה ומלמלה לעצמה משהו. לקח לי כמה שניות להבין את מה שהיא שאמרה-לא רק בך.

"אז..מה קרה כשהתעוררת אצלי בית?"
ג'ילי מסמיקה קצת, היא שולחת את ידה ומוציאה קצת דשא מהאדמה.
"היה לי חם." היא ענתה. "התעוררתי. אימא שלך נכנסה. היא הביאה לי ארוחת בוקר ואת המכתב שכתבת. היא גם אמרה שהיא דיברה קצת עם ההורים שלי ו.."
"אימא שלי דיברה עם ההורים שלך?!" זעקתי. "למה?!"
ג'ילי חייכה. "היא אמרה שתגיב כה. היא רק אמרה להן שלא ידאגו. ושאני יישאר אצלכם עד שכאב הראש יעבור."
"היה לך כאב ראש?"
"כן. בדיוק כמו שאמרת.." היא שותקת לרגע. "או יותר נכון כתבת." ג'ילי מרכינה את ראשה ושותקת.
אני שותק לרגע. תוהה אם לומר את המשפט הזה או לא. החלטתי להמר על הבלתי צפוי.
"זה לא כמו שהיה פעם.אנחנו לא מה שהיינו פעם."
"כן." לוחשת ג'ילי ונועצת את מבטה בין רגליה."הכול השתנה. אנחנו השתנינו."
אני נושם עמוק ומרשה לעצמי להניח את ידי על כתפה.
ג'ילי מרימה את עיניה. ניכר בהם אור חדש..תקווה.
אני מרשה לעצמי עוד קצת חופש ומחבק אותה.
ג'ילי מחבקת אותי בחזרה.