עיר מעופפת פרק 27

"ג'ילי.."
"אבא תפסיק אני יקום עוד מעט.."
"ג'ילי קומי." קראתי בלחש ונגעתי בכתפה קלות.
היא פקחה עין אחת וכשראתה אותי, צרחה ופקחה את שני העיניים. "טיילור!" התחילה לצרוח "מה לעזא.." היא השתתקה באחת והביטה מסביב "אנחנו ביער." היא קראה ואז נעצה בי את מבטה,
"כנראה נרדמנו."אמרתי בניסיון להתנצל, לפייס ולהסביר. אך לא נראה שזה הרגיע את ג'ילי כי היא החווירה וחיבקה את עצמה.
"ג'ילי זה בסדר, אנחנו לא עשינו שום דבר."
היא נעצה בי את מבטה. היא המשיכה לחבק את עצמה, חיוורת כולה.
הרמתי את ידיי לאות נכנע "תאמיני לי," אמרתי. "אם היינו עושים משהו הייתי זוכר. אבל אנחנו רק ישנו פה. ביחד." הוספתי.
ג'ילי החווירה ונעצה את מבטה בשעון שלה.
"אוי אלוהים, אנחנו נאחר לתיכון."
משכתי בכתפיי והתמתחתי.
היא הרימה את הסוודר שלה מהאדמה וביחד התחלנו לרוץ לכיוון המכונית.
"אני לא דואג מהתיכון." אמרתי בדרכי חזרה. "אני דואג מאימא שלי, היא די חטטנית, היא בטח לא תאמין לי כשאני.."
"טילור.." קטעה אותי ג'ילי. "אני יקפיץ אותך לבית שלך ואז אני נוסעת לבית שלי, בסדר? אני חייבת להחליף בגדים ולהתקלח. אז אל תחכה לי. תיסע לבד לתיכון."
"כל עוד את מורידה אותי ליד הדלת האחורית של הבית, זה בסדר."
"דלת אחורית? למה?"
"כדי שאני אוכל להיכנס דרך החלון." אמרתי ונכנסתי לאוטו.
ג'ילי עקפה את האוטו מקדימה ונכנסה אליו, היא התניעה והתחילה לנסוע.
"למה אתה צריך להיכנס דרך החלון?"
"אני לא אוהב את החקירות של אימא שלי, אז אני פשוט מתפס דרך החלון אל תוך החדר שלי."
"אה."
"די פשוט."
"כן…אני מניחה."
ג'ילי הנהנה ואת שאר הנסיעה עשינו בשקט מובך.
היא הורידה אותי ליד הדלת האחורית ואני סקרתי את הבית , איש לא היה בחוץ, זה נתן לי יתרון.
יצאתי מהאוטו ונשענתי על החלון.
"רציתי לומר לך..נהנית מאוד גם אם לא עשינו כלום." הוספתי למרבה מבוכתה של ג'ילי.
ג'ילי הסמיקה.
"גם אני.." מלמלה והתניעה. הלכתי אחורה והיא נסעה, הסתובבתי והתחלתי לרוץ, כשהגעתי אל הקיר, טיפסתי עליו ונכנסתי לחדר, למזלי, הוא היה ריק.