עיר מעופפת פרק 15

מלאך הצללים 19/08/2013 591 צפיות תגובה אחת

"טיילור! " צעקה אימי מחוץ לחדר "פתח את הדלת! טיילור!"
לא פתחתי את הדלת, ישבתי על המיטה ותהיתי עד כמה גרוע היום הזה יכול היה להיות.
לא רציתי לשמוע את אימא שלי צועקת עליי, אז לקחתי אוזניות ושמעתי אותם בקולי קולות.
הערב הגיע, לא ידעתי אם אימא שלי עומדת שם או לא. אך מה שידעתי זה שהיום אני הולך לבקש סליחה מג'ילי. אני מוציא לשנייה את האוזניות ושומע את ההורים שלי מדברים.
"תסלחי לו, המעבר היה לו קשה."
"זה לא תירוץ, לדקור ילד בברך ולהעיף ילדה בגסות מהבית" אימא שלי נאנחת "היה לו עוד משהו היום. והוא לא רוצה לספר לי."
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, מה? הם חושבים שאני חירש שהם מדברים לידי ומדברים עליי??
הנחתי את האוזניות בצד, ופתחתי את החלון, ספרתי עד שלוש וקפצתי, הפעם לא הייתי צריך להתחבא, אז פשוט רצתי לכיוון האוטו והתחלתי לנסוע.
הבית של ג'ילי באותו יום היה רועש, שמחתי על כך כי ככה הם לא ישמעו אותי מטפס והחשיכה תסתיר אותי. נשמתי עמוק והתחלתי לטפס על הקיר לכיוון החלון שבקומה השנייה, לא נכנסתי לחדר, רק הצצתי לבפנים, מוודא שהאחות הקטנה של ג'ילי לא פה.
היא לא הייתה שם, בזינוק מהיר נכנסתי לתוך הביתה והתגלגלתי על הרצפה בדממה, זה לא היה חדר שינה, זה היה אמבטיה.
הרצפה הייתה לבנה, עם כיור לבן, עציץ וכיסא שחור, על הקיר הייתה מראה מלאת עדים טריים, אני מוחק את העדים מהמראה ושומע צרחה.
אני מסתובב ורואה נערה בת חמש עשרה במקלחת, היא הייתה דומה לג'ילי, אותו שיער ואותם נמשים אפילו, אך מה שהכי גורם לי לפדיחה זה שרק הווילון הלבן מסתיר את חלקי גופה.
אני רץ לדלת, פותח אותה ויורד במדרגות במהירות, מנסה לשכוח את מה שהרגע ראיתי, אך בזה לא תמו צרותיי. כי אז אני נכנס לתוך חדר שינה וורוד, יש שם ארבעה מיתות סגולות ועליהן יושבות בנות נמוכות עם אותו שיער ג'ינג'י ואותם נמשים.
הבנות מסכלות עליי וצורחות בקולי קולות מילה אחת-ג'ילי
אני סם האצבע על פי והן משתתקות.
אני שומע קולות מהדלת ומתחבא מאחוריה, משהיא נכנסת לחדר, גם לה יש נמשים ושיער ג'ינג'.
"מה קרה?" היא שואלת במתיקות, הדלת נסגרת וכל הבנות מסתכלות… עליי.
ג'ילי מסתובבת ורואה אותי.
"טיילור?" היא קוראת בהלם גמור.
"ג'ילי." אני קורא בהקלה.
"טיילור. אנחנו צריכים לדבר."
"זה בדיוק מה שרציתי לומר לך לפני שהאחות הקטנה לך טרקה לי את הדלת בפרצוף."
"איזה אחות קטנה?"
אני משתתק וסוקר את הבנות שבחדר, כולם נראות אותו הדבר, לכולן יש עיניים ירוקות ורובן נראות זאטוטות בנות חמש או שש.
ג'ילי נאנחת "חכה לי בסלון. אני כבר יבוא."


תגובות (1)

יפה!

20/08/2013 07:54
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך