עיניים באפלה- המשך פרק 8
אני קמה ויוצאת מהחדר , פשוט ככה בלי אפילו טיפה של מחשבה לפניי. וזה מתנקם בי, כמובן ששחכתי שעכשיו שעת אחריי הצהריים ומאות התלמידים בבית הספר מבלים עכשיו ,עם חברים , יושבים בשמש, ובכללי פשוט נהנים מהזמן החופשי . כתוצאה מכך , אני מוצאת את עצמי עומדת בוכה מול כל אותם תלמידים , אני מוכנה להישבע שכולם הסתכלו עליי . אני לא רוצה לחזור לחדר ,אז במקום אני ממשיכה ללכת מתעלמת מכולם . משפילה את פניי לרצפה, ופשוט הולכת. האוויר מכה בפרצוף שלי מנסה לייבש את הדמעות שעדיין זורמות, אבל פשוט לא הולך לו . לפתע אני נתקעת במשהו . הרמתי את פניי בציפייה לראות את ג'ספר או, אדם כמו תמיד. ובמקום זאת מתגלה לעיניי מראה של נערה רזה, בעלת עיניים ירוקות גדולות ושיער מתולתל וזהוב , קלרה .
" מצטערת. " מלמלתי וניסיתי להמשיך ללכת. אך, היא עצרה אותי , נעמדת מולי ומפצירה בי להרים אליה את עיניי. כשלבסוף אני מסכימה, היא נראית מבוהלת. פייה נפער והיא בוהה בי, אני בטוחה שהיא תסתובב ותלך אבל, זה לא קורה. במקום זה , היא תופסת את ידיי ומתחילה לגרור אות אחריה למקום לא נודע. " לאן אנחנו הולכות ? "
" פשוט בואי. " היא ואמרת בחיוך מעודד.
אנחנו עומדות מול דלת, שמתגלה כדלת החדר שלה. לאחר שאנחנו נכנסות, היא סוגרת את הדלת , מסמנת לי להתיישב , מוציאה חבילת טישו מהארון ומושיטה לי אותה. " תודה. "
היא מתיישבת מולי . " מה קרה? " אני לא יודעת למה אבל, אני יודעת שאני יכולה לסמוך עלייה. שהיא תהיה החברה שכל כך רציתי המון שנים . כמעט אף פעם לא דיברנו לפני כן, ובכל זאת אני מרגישה בטוחה יותר בסביבתה. אז אני מחליטה לספר הכל אבל, לא לפניי שאזהיר אותה.
"את חושבת שתוכלי להתמודד עם מה שאני יספר? "
" ברור. "
" לא קלרה, זה .. זה , משהו שבחיים לא היית חושבת שהוא קיים ."
" אני מאמינה בהרבה דברים משונים. את יכולה לספר , אני לא יברח , מבטיחה. "
אני מהססת לחלוטין אבל, מחליטה לספר.
" תראי העולם הוא לא באמת כמו שסיפרו לך שהוא ."
מזאת אומרת ? "
" לא כולנו אותו הדבר.. יש … יש אנשים הרבה אנשים שהם לא אנושיים לגמרי .. למשל אני . אני לא אנושית . אני בת אל מוות וגם ג'ספר ואדם לדוגמא .."
ניסיתי להמשיך בכוח מוצאת את המילה אך קלרה עצרה אותי
" אלכס, אלכס , אלכס. עצרי שנייה. אני כבר יודעת את כל זה "
"מה?"
" כן " אמרה וצחקה "בטח שאני יודעת על על טבעיים . איך אני לא ידע כשאני בעצמי כזאת ? "
" מה ?" חזרתי על עצמי
"אני מכשפה . נכון אני מתחילה והאמת שאני גם לא כזה טובה בזה אבל אני יודעת הכל . אני גם יודעת עלייך ועל ג'ספר ואדם אבל נראה שאתם לא יודעים עליי "
"איך את יודעת עלינו ?"
" מין קטע כזה שלי . אני מזהה יצורים על טבעיים "
" וואו "
" אבל לא על זה באנו לדבר פה . תספרי לי מה קרה , למה בכית ."
"אה , כן . אממ אני נזכרתי במשהו . יש משהו שאת לא יודעת "
" מה?"
" נכון שאני בת אלמוות והכל אבל זה לא הולך להימשך הרבה זמן אני..חולה "
"מזאת אומרת ? "
" זאת אומרת שבקרוב אני ימות . באמת ימות כי הורעלתי בידי מישהו ." אני מספרת לה את הסיפור של מה שקרה בקצרה. " הזיכרון של זה גרם לי לבכות "
" אוי אלכס.." היא לא אומרת יותר ורק מושכת אותי אליה לחיבוק . אני מחבקת אותה בחזרה.
תגובות (2)
וואו.פרק מרגש ביותר.
הייתי שמחה אם היית מעלה פרקים בתדירות יותר גבוהה! ^^
אין לי ממש זמן אבל באמת שאני מנסה
תודה:-)