הנשמה השנייה שלי ! פרק 10 =]

הוא ענה לי על השאלה , לקתי את האייפון שלי ונשענתי על העץ שהיה לידי והדלקתי שיר
שקוראים לו make me wonna die , השיר מהמם אני חולה עליו .
פתאום מייק נזכר באמת לבוא , הוא לבש חולצה לבנה מעל מעיל עור שחור , ג'ינס שחור ונעלי
צבא שחורות הוא התלבש כמוני אבל בלי הקטע של העניבה , צחקתי .
" מייק נייט " שאל פרופסר רסטינג .
" כמובן " ענה מייק
" אז מה עושים היום "? שאלתי .
" אז נראה את מיומנות הלחימה שלכם , תלחמו אחד בשני " ! פקד פרופסר רסטינג .
"אוקע" אמרתי ונעמדתי מולו .
" תתחיל אני לא אוהבת להתחיל " הוספתי והוא רץ אלי ועשה קפיצה באוויר עם הרגל בא לכיוון שלי ,
עצרתי אותו עם היד והתגלגלתי קדימה ובעטתי לאחור , קפצתי אליו עם שני הידיים והתחלתי
להכות אותו שהוא מתחמק , חייכתי חיוך זדוני ובעטתי עם הרגל והוא נפל .
באתי לתת בפנים שלו אגרוף וישבתי על ביטנו ופגעתי באדמה וככה התחלתי שאני פוגעת באדמה והוא מזיז
את הראש שלו לצד השני , הוא דחפ אותי ועפתי אחורה ככה שנתקעתי בעץ עם הגב , הוא בא עם האגרוף
קדימה ועצרתי אותו עם היד , ענדתי על הידיים והסתובבתי עם בעיטות באוויר , הוא עצר אותי עם
הזרוע שלו והפיל אותי .
" דיי" ! צעק פרופסר רסטינג .
ישבתי על ברכיי שאני מנסה להסדיר את הנשימות שלי אחת אחר השנייה , לקחתי בקבוק מים
ושתיתי כמה לגימות או שאני ימות פה !
" אוקע התרגיל הראשון " הוא אמר ועשינו אחריו .
" אתם צריכים להתסכל אחד לשני בעיניים ולחפש נקודת חולשה " הוא אמר ונעמדנו אחד מול השני
שאנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים .
" מצאתי " קראתי .
" תראי לנו " הוא בקש , התקרבתי למייק שעמד לחוץ , נשקתי אותו בצוואר והוא נפל , התסכלתי עליו
שהוא על הרצפה ומצמצתי " נקודת חולשה מעפנה " צחקתי .
" כול הכבוד " ! אמר הפרופסר .
" תורך " אמרתי למייק.
" אני לא יודע " הוא אמר והסתכל עלי ומבטנו נפגשו חזק חזק , יכולתי לראות את עצמי בעינו.
" מצאתי " הוא צרח והלך להביא משהו חד , הוא חתך לעצמו חלק קטן ליד הורדים פשוט כדי שיטפטף
דם , הסתכלתי על הדם הנוזל המורד היד וברחתי משם .
שמעתי את פרופסר רסטינג צועק " תמצא אותה " למייק .
רצתי כבר לא יודעת לאן עד שמצאתי את עצמי בגג וישבתי על הספסל , הטמנתי את פניי בכפות ידיי .
" דם , בכול מקום " בכיתי מרוב פחד .
" אדום , צבע דם בעיניי " אמרתי שוב .
אני בכלל לא בוכה במציאות אבל זאת חולשתי היחידה אז …
" אני מצ..ט..ע..ר " התנשף מייק בכבדות .
הרמתי את ראשי וראתי את מייק מחזיק בידו שהדימום לא מפסיק " למה לא שמת על זה כלום "? שאלתי .
" פרופסר רסטינג אמר שזה לא ממש נורא שזה יפסיק " אמר מייק .
" ממש לא נורא " אמרתי בציניות , חתכתי מהחולצה הלבנה שלי חתיכה ועטפתי את ידו של מייק ,
יש לי עוד מיליון חולצות כאלו הארון ושאני נועצת מבטים בדם שזולג במורד היד .
לקחתי את ידו והלכתי לחדר שלי , פתחתי אותה ונכנסנו , לקחתי חולצה חדשה והחלפתי אותה שמייק
עם הגב אלי , לקחתי את תחבושת לבנה ועטפתי את ידו של מייק .
" הכול בסדר ". שאלתי .
" כמובן " הוא ענה .
ירדנו למטה בחרה לפרופסר רסטינג .
" אוקע תרגיל שתיים , התחמקות " הוא צעק לנו שעמדנו ליד השער של הפנימייה .
התכופפתי " יפה , את בגישה טובה עם הסביבה " אמר פורופסר רסטינג , תשבע ! אני יודעת
את זה , חייכתי לעצמי .
פרופסר רסטינג התחיל לזרוק עלינו חצים וקשרים ולבנים שאנחנו רצים קיצה אליו , פגעו בי חמש חצים
מתוך עשרים , שלושה קרשים ושני לבנים , התנשפנו לאט לאט מנסה להסדיר את הנשימות .
" תרגיל מ'ס שלוש :הכשרון שלכם " הוא אמר , אני ומייק הסתכלנו אחד על השני " אהה "? צעקנו
עם פרצוף לא מבין .
" מה שקרה לקיקה בבוקר "! אמר פרופסר רסטינג .
" לאא "! צעקתי , גם ככה שורפות לע העיניים מהיום בבוקר !