עולם מצחיק – קידומת

זה היה יום שיש בהיר נני רצה בריצה קלילה אל עבר המעלית לפני שדלתות המעלית יסגרו .
שקפצה במהירות לתוך המעלית לפני שנסגרה נתקלה באדם מבוגר בסביבות השישיים שנה לחיו ,הוא היה ככה אור ,גבהו היה בסביבות המטר תשעים היה לו זקנקן קטן ולבן הוא לבש חליפה ישנה בצע אפור הוא נתמך במקל הליכה שהיה מעוטר בראשו באבן חן גדולה בצבע לבן על ראשו הייתה מקבעת גדולה ונצצת הוא יסתכל אלה בחיוך מלא חיים ואמר בקול רך –"תזהיר חמודה אין מה למהר " . נני שהייתה מעלת שמחת חיים וחוצפנית לא קטנה ,(למרות האסונות שעברו עלייה בצעירות ),היא חייה לעברו ואמרה לו בקול טיפשי –"אתה מוזר" האדם יסתכל עלייה חייך חיוך קטן ואחרי שנייה שתיים הוא יתכופף אלה .הוא היה גבוה ממנה בראש וחצי לפחות ואמר לה בקול שקט ועמוק –"יש דברים מוזרים יותר בעולם ",לפתע נפתחה דלת המעלית האדם יצא ממעלית ,בזמן שיצא יתחיל לצחוק צחוק קל ,בצחוקו מלמל ואמר–"זכרי ילדה יש דברים מוזרים יותר בעולם " -"יש דברים מוזרים יותר" ,העוד הוא מתרחק נשמע צחוקו מתחזק אף יותר תוך כדי שיתקדם על תןך גג החשוך ,
וכשדלתות המעלית נסגרו נני הסתכלה על על עצמה בראי והם החיוך התמידי שלה…

מצטער על הצורה אני פשוט העתקתי והדבקתי אז סוריי