סיפורה של כלבה – הקדמה

בכיתי. מה אני יעשה? רק נולדתי.
טוב, אני לא ידבר על כל הקטע המשעמם של הלידה שלי – בואו נדלג לחלק שפתחתי את עיניי לראשונה.
הכל כל כך מיוחד… ואני לא יודעת כלום. אני חוקרת דברים. הדבר הראון שאני רואה הוא דבר שעיר, ארבע רגליים, ראש. הוא מרים אותי מגבי בפיו. זאת אמא! זה הריח שלה. אמא מנקה אותי בלשונה ומושיבה אותי. אני מתכרבלת בה כדי להתחמם.
אמא זזה מעט כדי למוך בפיה את אחיי האחרים. לאט לאט למדתי ששמי הוא נינה. אני כלבת בוקסר. אני נקבה אחת מתוך 8 גורים: 5 בנים ו3 בנות. לאחר שנרדמתי קצת, כל אחיי הלכו לשחק. אני לא ואהבת לשחק. אני כלבה יותר ביישנית.. נשארתי מכורבלת עם אמא לישון עוד. אמא חמימה.