עולם אחר- פרק 3
שלוש מאוד שישים ושלושה ימים לפני…
שוב בוקר. שוב נמצאת לבד. שוב הולכת לבית הספר. רק שהעם לא ישבתי לבד, הילד החדש הזה יושב לידי.
״היי.״ הוא אמר. ״קוראים לי גיא.״
״היי.״ עניתי. ״אנג׳ל.״
״אז, את פטפטנית במיוחד.״
״לא, אבל מה זה משנה?!״ אמרתי בשקט.
״זה תמיד משנה.״
״לא זה לא. זה לא שפתאום יהיו לי חברים בעולם הזה.״ אמרתי וכמעט התחלתי לבכות.
מאותה השיחה לא דיברנו כל היום.
בשיעור האחרון קיבלתי פתק שכתוב בו ׳תפגשי אותי בסוף היום ליד השער.׳
לא באמת חיכיתי שם, מיד אחרי הצלצול הלכתי להתכונן לפגישה.
השעה הייתה ארבע והגיע הזמן לפגישה, נפגשתי עם מאי, שהיא מנהלת המעונות בפנימייה ואחראית על האזור.
היא הסבירה לי דברים על הפנימייה ונתנה לי עלון נוסף עם יותר פרטים על הפנימייה. היא גם אמרה שעוד חודש מתחיל סימסטר חדש שאני יכולה להרשם אליו.
הכנסתי אותו לכיס וחזרתי הביתה.
שחזרתי שגיא עמד ליד הדלת.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי. ״ומאיפה אתה יודע איפה אני גרה?״
״רציתי להתנצל על מה שקרה היום.״ הוא הוסיף. ״וגם רציתי לדעת למה לא חיכית ליד השער, כמו שביקשתי ממך.״
״כי לא רציתי להשאר, וגם היו לי דברים לעשות.״
״את יכולה להביא לי מים? אני פה שעה וחצי.״
״ברור. בוא תכנס.״
הבאתי לשגיא כוס מים. הייתה שתיקה מביכה.
״אז… למה אתה עמדת מחוץ לדלת?״ שאלתי. מאושרת מזה שבפעם הראשונה בשש עשרה השנים האחרונות פתחתי שיחה.
״רציתי להתנצל.״
״יכולת להגיד לי את זה בשיעור. אתה יושב לידי.״
״לא רציתי להפריע לך בזמן השיעור.״
״ברור. עכשיו, מה הסיבה האמתית?״
הוא בא לשבת לידי ואמר. ״כי רציתי לראות אותך.״
הייתה שתיקה, אבל לא מהסוג המביך, רומנטית כזאת.
הוא קירב את הראש לו אלי ואני את שלי אליו…
תגובות (0)