עד סוף החודש הזה אני מת-פרק 5-פרק במיוחד לכבוד אומי

לאחר שניק מרפה מחיבוקו אני מעיף מבט תוהה לעבר ג'יייס,ג'ייס מקרב ולוחש לי באוזן
"עצב,חסר לו עצב"
אני נושם עמוקות ומעיף חיבוק דוב לניק ואז שול אותו
"מה צריכים להביא לבית הספר?"
"חיוך!וספר מתמטיקה עברית ג"ג וכמובן היסטוריה!"ניק אומר את זה וכמעט שר את זה
"אני פונה ולוקח את התיק שמוצב ליד השולחן,עדיין עטוף בניילון,אני מכיר את החברה..תמיד רציתי כזה אבל זה ממש יקר….
http://www.kravitz.co.il/wp-content/uploads/2015/06/VONIFVW.jpg
אני שואל את ג'ייס איפה הספרים
"הספרים של המערכת נמצאים בספרייה"
הוא מושך אותי לכיוון הדלת ומצביע לימין
"תמשיך ללכת עד שתראה חננות יושבים ולומדים שם"ג'ייס אומר
ההערה הזאת מעצבנת אותי כי אני אוהב סםרים אבל אני לא אומר כלום
אני יוצא החוצה ומתחיל ללכת
ג'ייס צועק לי
"אני יגיד שאתה בא ושאתה מאחר!"
אני ממשיך לרוץ תוך כדי התבוננות
חדרים לבנים עם אנשים עם חלוק לבן עוברים ושבים
אני פונה הצידה ומגיע לסיפרייה
אני מחפש את הספרים שג'ייסס רשם לי בפתק
וחושב על מה שראיתי אתמול בלילה..זה היה אמיתי?לא בטח אני סתם הוזה
אני מוריד את ספר מתמטיקה מהמדף וראה עין מציצה
ולנטיין