עדיין חיה.. פרק 3! אחלה חיים;)

בן הסתובב וראה את המקהלה שצווחה ביחד "היום יום הולדת" וחייך הסתכלתי עליו ועליהם ועליו ועליהם וראיתי שעם כל מבט חיוכו התרחב.."ממ..מה הולך פה..?" רני ניגשה אליי וחיבקה אותי-"מתוקהה את היום נהיית בת 17!!!!" החיוך התרחב על פרצופי אני לא מאמינה ששכחתי את היום שלי..בן הזמין אותם להיכנס אכלנו את העוגה ששרון הכינה (היא הייתה טעימהההה…) חגגנו עד הלילה כמובן שאמרתי שהם יכולים לישון אצלי אבל בסוף נשארנו רק אני רני ונעמי…
אני לא רוצה לתאר את הלילה הלבן שהיה לנו (כי אז אני שוב אזכר בשטויות שעשינו ואתחיל לצחוק במקום לכתוב…:D…) אז רק אומר לכם שזה הוציא אותי מכל הדיכאון שהייתי בו בתקופה (הארוכהה) האחרונה… ויום למחרת נרדמתי בכל השיעורים (למזלי היה יום קצר עם כל המורות האלה שרוצות ללמד ולא אכפת להם מי מקשיב-מכירים?)
כשחזרתי הביתה זרקתי את התיק על הספה והתכוונתי לעלות למלא לעצמי אמבטיה חלומית שפתאום –
"אלנההההההה –בן צעק-טום מתחיל להתאושש מהפציעהה" ..
פתאום חזרתי למציאות אני יתומה..אמא שלי מתה מתאונת דרכים ואח שלי מאושפז בבית חולים במצב קשה. שוב העצב התחיל להשתלט עלי אבל אני ממש לא רציתי לחזור שוב לדיכאון שהייתי אז נערתי את הראש וניסיתי לברוח לאמבטייה שאולי היא תצליח לשטוף ממני את כל .. ולפתע עלה לי חיוך קטן שנזכרתי בכל המריבות שלי עם טום .
תוך כדי מחשבות פשטתי מעלי את הבגדים ונכנסתי לאמבטייה כשאני צונחת פנימה בהקלה ורק ראשי מחוץ למים שואפת את העדים החמימים.
המים היו חמים והתענגתי על כל רגע טבעתי בתוך המחשבות שלפתע
דפיקות העירו אותי ….(מנחשים מי זה היה?)
"אלנה אני יוצא עוד חצי שעה לבית החולים רוצה לבוא?" נו טוב במילא אני לא רוצה להישאר לבד בבית "כן אני באה" צעקתי לו ניסיתי לחזור שוב לאמבטייה ולמחשבות רק לדקה או שתיים אבל לא בדיוק הלך לי אז החלטתי לצאת, עטפתי את עצמי במגבת ופתחתי את הדלת
ו..בן עמד שם "אממ..כן?, צריך משהו?"שאלתי מופתעת- הוא התנער פתאום והלך לכוון החדר שלו ,טוב עשיתי מן תנועה עם הראש והלכתי להתלבש..

התיישבתי במושב שליד טום וחגרתי (זה מה שחסר לי ששוטר יעצור אותו והוא יכריח אותי לשלם מהדמי כיס שלי את הדוח מה שקרה כבר פעמיים!!!…) התחלנו לנסוע ..הוא שם מוזיקה ..האזנתי לצלילים וסתכלתי על החלון על הבתים שחולפים במהירות "נו איך הייתה האמבטיה?" בן שאל וקטע את מחשבותיי
"אממ.. בסדר עד שהפרעת לי עם הדפיקות שלך…" הוא חייך-"תגידי כבר אמרו לך שאת יפה?" הוא עצר בדיוק ברמזור וסקר את פני שהלכו והאדימו…-"חחח..לא רציתי להביך אותך.." התנערתי והסתכלתי עליו במבט אטום "לא זה בסדר לא הבכת אותי".. הגענו לחניון של בית החולים הוא עצר את הרכב והסתכל עליי בריכוז לרגע נשאבתי לתוך עיניו .."נו מה קורה למה את לא יוצאת?" אמר בעודו מביט בי בחיוך שובב,
הרגשתי מטומטמת יצאתי בזינוק מהרכב ורצתי לבי"ח…