עדיין חיה פרק 1 (פרק שקצת מסביר את העניינים)

חודש וחצי לפני—————————————————————————————
"אלנה היום טום טס אנחנו יוצאים עוד שעה וחצי לשדה תעופה את באה?" שאלה אותי אמא ,אני מהזה לא רציתי טום הזה הוא קרצייה אמיתי תודה לאל הוא טס!!! היום המאושר בחיי!!" …
הדלת נפתחה פתאום וטום נכנס עם חבר שלו דיוויד "מה קורה אלנה יהיה לך חופש ממני הא…חחחח" הסתכלתי עליו במבט מלא שנאה …"מה קרה את מבואסת… חבר שלך זרק אותך?!.."
הוא התפקע מהבדיחה של עצמו, "טום עשה טובה אתה הולך היום בוא נגמור עם זה יפה עד ל10 שנים הבאות סבבה?"…ככה פחות או יותר ירדנו אחד על השני עד שדיוויד חטף קריזה והלך עם טום לחדר שלו.
החלטתי ללכת לרני החברה שלי שהיא גרה בצד השני של הרחוב .
**אנחנו 2ילדים טום ואני טום שהוא בן 17 וחצי ואני בת 16 ושני אחים חורגים :,ויקי שהוא בן 19 ובן שהיה גדול ממני בשנתיים (אם קשה לכם אז 18)
והיינו משפחה קטנה ולא מיוחדת ההורים שלי התחתנו והתגרשו שהייתי בת שנה הבעל של אמא שלי היה גרוש והיו לו 2 בנים אחרי 3 שנים שהם היו נשואים גרושתו נפטרה ושני הבנים באו לגור איתם ומאז אנחנו 4 ילדים…:) חופר הא..זהו סיפורה של משפחתי עכשיו ויקי ובן גרים כל אחד בעיר אחרת ואני וטום היינו לבד עד שהוא החליט שהוא טס (השמן הזה סיים את הלימודים בגיל 17 וחצי) .

**הלכתי לרני היה ממש כיף ראינו סרטים ובסוף גם ישנתי אצלה וזמנו גם את נעמי חברה גם טובה שלי
***
כשאמא אבא וטום חזרו מהשדה תעופה פגעה בהם משאית הם היו במצב קשה מאוד ואני כששמעתי שהם נפצעו פתאום כל הכעסים שהיו לי על טום נעלמו רק רציתי שם יחזרו בינתיים שבן שמע את מה שקרה הוא עבר לגור בחזרה בבית כדי שאני לא אהיה לבד כי לא רציתי לעבור לאף אחד…
אמא ואבא לא שרדו את התאונה….
אבל טום ספג פחות קשה את התאונה כי גם היה במושב האחורי .