סרטן בדם פרק 2

פרק 2:

פרצתי אל המנהלת בשאלות: מה? מה יהיה איתי? האם אשאר בהשגחתך? , מה יעשו לי?, האם זה אומר שאעבור עוד חיסונים? ,איזה מחלה יש לי? אבל לא איתי צריכה לצפות לשום דבר המנהלת קמה והלכה.
שנכנסתי לכיתה כלם התרחקו ממני, הסתכלתי על רינה שעמדה שם.
שניגשתי אליה היא התחילה לברוח.
"רינה בבקשה? למה את בורחת?", הצלחתי להשיג אותה עמדתי מולה והיא מתרחקת נגעתי בכתפיה וכולם ברחו ורינה צועקת אלי:
"תתרחקי ממני אני עוד יחטוף את המחלה שיש לך!" ויצאה מהכיתה.
מצאתי את עצמי עומדת מול הדלת ורואה את רינה בורחת מפני רציתי כול כך להגיד לה שאנו חברות אבל היא כבר ברחה.
דמעותיי ירדו והתקדמתי לכיוון הלוקר שלי כדי לקחת את הספרים של המקצוע הבא.
שהוזזתי כמה ספרים ראיתי פתק מציץ שהוצאתי את הפתק ראיתי קודן.
ידעתי שמישהו היה פעם באותו לוקר.
פתחתי את הפתק וקראתי:
"למרי ביתנו היקרה:
אם את קוראת את זה סימן שקרה לנו משהו רע. אנו רוצים להגיד לך:
שאנו אוהבים אותך ולא משנה עד כמה את עצובה וחושבת שאין תקווה תמשיכי להאמין שזה יעבור ובאמת הכול יעבור ותהיה שוב שמחה." דמעה אחת זלגה לי מהעין ונפלה על הדף ופתאום ראיתי שעל הדף כתוב בכתב סתרים אחרי שהדף הורטב:
"המספרים של הסיסמא בקודן הוא:"16563" ובפנים יש מתנה ודף הוראות."
אחרי זה למטה הופיעה תמונה של הורי, קירבתי אותם לליבי והתחלתי לבכות היה לי מזל שאף אחד לא היה בכיתה כי אם כן היו רואים אותי בוכה. ליד התמונה כתוב: אוהבים אותך עד מאוד הורייך!
(L)(סימן של לב)"