סרטן בדם פרק 1

אושרת963 11/08/2014 684 צפיות 3 תגובות

פרק 1:
שמי הוא מירי ואני בת 14, ואני יתומה, סיפרו לי שהורי מתו בתאונה. בעקרון הייתי צריכה לעבור לבית יתומים אבל המנהלת תיכון החליטה לטפל בי, ועדיין לא הבנתי למה.

כשקמתי בבוקר וראיתי את המנהלת יושבת לידי ובידה מפתחות לאוטו. קמתי מהמיטה, והמנהלת אמרה לי:
"קומי את תאחרי!"
קמתי מהמיטה והלכתי להתלבש , ולבנתיים המנהלת הכינה לי אוכל ושתיה.
שהגענו לבית הספר היה כבר צלצול, רצתי לכיתה ושפתחתי את הדלת ,לא ראיתי שום מורה בכיתה, אז נשמתי לרוויה.
"מירי!" חברתי הטובה רינה באה אלי וחיבקה אותי חזק.
"את יודעת שיש היום חיסון!"
"מה?" צעקתי והמשכתי:
"לא אמרו לי!"
"בנות משעה 9 ועשרה לרדת לעשות את החיסון בבקשה!" המנהלת הופיעה בפתח ואחרי שאמרה את המשפט הסתכלה עלי והלכה.
"בוקר טוב בנות!" המורה אמונה, ונכנסה לכיתה והמשיכה:
"היום כול אחת תתפלל לבד כדי שתספיקו לעשות חיסון."
אחרי שסיימתי את התפילה ירדנו כולנו למטה, אני הייתי פחדנית ממחטים לכן אני הייתי אחרונה אבל לא הצלחתי היו מלא בנות עוד מהכיתה המקבילה של כיתה ח' , ויצא שאני הייתי בין הראשונות, שהגיע תורי וכבר הוזזתי את השרוולים למעלה האחיות לא התייחסו אלי ,הם עברו מבת לבת ולבסוף הפכתי להיות אחרונה.
"מירי! בואי צריך להזריק לך משהו אחר!" אמרה המנהלת וסימנה לי לבוא.
בהתחלה לא הבנתי למה, אבל האחיות החזיקו אותי ביד והלכנו עם המנהלת למגרש, כול הכיתה שלי הסתכלה עלי במבטים מפחידים, ושהגענו למגרש, ישבנו על הספסלים ושאלתי את המנהלת:
"למה אני צריכה לעשות חיסון אחר?"
המנהלת לא ענתה אלא החזיקה לי את היד שלי חזק, ניסיתי להתנגד צרחתי אליהם שיפסיקו זה כואב, אבל הם לא הקשיבו כול שהתנגדתי החזיקו חזק יותר את הידיים שלי, ושסיימו האחיות הלכו ושאלתי את המנהלת:
"למה הייתי צריכה חיסון אחר? אני כמו כול בת אין לי מגבלות!"
המנהלת הסתכלה עלי ואמרה:
"זוכרת שאתמול הלכנו לעשות לך בדיקת דם?"
הנהנתי לה בחיוב והמנהלת המשיכה:
"הם גילו שיש לך מחלה מאוד משוכנת ואסור לך לגעת או להתקרב לאף אחד!"


תגובות (3)

עם זה על סרטן אז תדעי לך שזה לא מדבק. בכלל לא.

11/08/2014 17:34

    אני יודעת זה רק בשביל הספר

    11/08/2014 18:28

יש לך כמה טעויות אבל אהבתי.. :)

11/08/2014 18:18
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך