סקס ומה שמסביבו – פרק 3

״פשוט תזיזי את התחת שלך לפה נטשה! את השארת את הבית כמו לא יודעת מה אז יש לך עשר דקות להגיע לכאן ולסדר את הכל!״
אני מנתקת את הפלאפון, עצבנית כל כך.
עבר שבוע מאז הסקס שלי עם סער.
הוא לא יצר קשר ולא התפלאתי, לא היה לו את המספר שלי הרי.
אני מתיישבת בסלון ומזפזפת בין הערוצים של הטלוויזיה, נכנעת לסדרת בישול.
אני שומעת טריקת דלת וצעדים כבדים לכיווני.
נטשה מתיישבת לידי על הספה.
״הוא כזה חתיך.״היא מכריזה ומצביעה על הטבח בטלוויזיה.
״תסדרי את הבית, נט.״ אני לא נותנת לה לשנות את הנושא.
״אוף איתך.״ היא נעמדת ״אני לא יודעת מאיפה להתחיל יול.״ היא נאנחת.
גם ככה אין לי מה לעשות אז אני נעמדת לצידה.״בואי נתחיל מהמטבח.״ ואני מסתכלת עליה, יודעת שהיא מאושרת שיש מי שיעזור לה.
היא משפילה את הראש .״אני ואלדד נפרדנו.״ וזורקת את הפצצה.
״מה קרה נט?.״ אני מלטפת לה את הגב, מדרבנת אותה לדבר כביכול והיא פורצת בבכי.
״אוי נט.״ אני מחבקת אותה חזק ונותנת לה לבכות לי על הכתף.
״הוא כזה בן זונה יולי, הוא שיחק בי.״
״מה זאת אומרת שיחק בך?.״
״אתמול הוא הלך להתקלח ולא היה לי מה לעשות אז החלטתי לראות מה יש לו בפלאפון.״ היא עצרה לרגע וקינחה את האף. ״ואז ראיתי הודעה ממשהי.״
״ו..מה היה כתוב?.״
״אני לא כל כך זוכרת, היא הזכירה לו שהיום הם רואים אחד את השני והיא כתבה לו שהיא אוהבת אותו, אבל מה שהיה רע ושבר אותי סופית זה שהוא כתב לה אני אוהב אותך חזרה, אחרי זה פשוט התחלנו לצרוח אחד על השני. הוא התעצבן שנגעתי לו בפלאפון ואני התעצבנתי שיש לו מאהבת, ואז את בדיוק התקשרת אז לקחתי את עצמי וטסתי משם.״
הדמעות שלה נספגו בבד החולצה שלי.
״ולא שאלת אותו מי זאת?״ אני מתעניינת.
״את חושבת שעניין אותי מי זאת? השרמוטה הקטנ-״ צלצול הפלאפון שלי קוטע אותה.
״רק דקה.״ אני מהנהנת לכיוונה.
אני לא מכירה את המספר אבל אני עונה בכל זאת.
״היי, יולי?״ קול גברי, מוכר במקצת.
״היי, מי זה?.״
״זה סער.״ הלב שלי מנתר פעמיים.
״איך השגת את המספר שלי?״ אני מצחקקת טיפה, ולא נעים לי כי נטשה יושבת מולי, שבורת לב.
״האמת היא, אני כבר שבוע לא מפסיק לחשוב עלייך ו..״ הוא מתעלם מהשאלה שלי במופגן.
״ו..?״
״את רוצה לצאת איתי לדייט?.״
אני המומה, לא יודעת כל כך מה לענות.
״יולי?.״ נטשה לוחשת לכיווני ואני מנפנפת לכיוונה בביטול, לצאת לדייט עכשיו ולזרוע לה מלח על הפצעים? לא תודה.
״סער, אני לא כל כך טיפוס של דייטים. חשבתי שהבהרתי לך את זה.״ אני אומרת בלחש, אבל נטשה שומעת את זה טוב מאוד, היא מסמנת שנדבר אחר כך ועולה לחדר שלה, זה עושה לי מצפון.
״אני יודע, גם אני לא. אבל הלילה ביחד איתך היה כל כך מדהים ופשוט חשבתי שזה יהיה נחמד להיפגש, את יודעת.״
״בסדר. זה לא מתאים עכשיו, ביי״ אני מנתקת את השיחה, מופתעת מעצמי.
אני עולה לחדר של נטשה ורואה שהיא ישנה, אני מכסה אותה ויורדת ללמטה.
עכשיו יש לי לסדר את כל הבית, נטשה והטריקים שלה.
אני חושבת שאני טיפשה שסירבתי לו, הרי גבר כזה לא פוגשים כל יום.
כל כך גברי, כל כך מושך.. כל כך אכפתי.
אבל אני מבטלת את זה מיד, אני לא טיפוס של דייטים נקודה.
______
•נק׳ המבט של סער•

היא פאקינג ניתקה לי בפרצוף.
ממתי בנות מסרבות לי?. אני בועט בשידה הכי קרובה אלי, זה מתסכל.
אני פשוט לא מבין..
היא רוצה רק סקס, לא יותר מזה?.
לא. אני אגרום לה לרצות לצאת איתי.
הפלאפון שלי מצלצל.
״היי רוני״ אני ממלמל לתוך הפלאפון.
״היי סער, אתה זורם היום למועדון ברוטשילד?.״ היא שואלת, ואני רוצה.
רוצה להשתחרר קצת מהעבודה, מיולי, מהעצבים.
״רק אם את שם.״ אני מחמיא לה, יודע שהיא אוהבת את זה.
״כולי שלך.״ היא מצחקקת.
אני מנתק את השיחה והולך להתארגן.
______
•נק׳ המבט של נטשה•

אני מתעוררת ורואה שאני מכוסה בשמיכה.
איזו נשמה היא, יולי, באמת אין כמוה.
אני קמה ומתקתקת לה על הדלת.
״פתוח.״
אני נכנסת ומתיישבת לידה על המיטה.
״איך את מרגישה?.״ היא מסתכלת עלי, ורואים שאכפת לה.
״חרא, את רוצה לצאת היום לאן שהוא? אני חייבת להתפרק.״
״ממתי את זו שמציעה לצאת?.״ היא מרימה גבה בשעשוע.
״סתמי כבר חיית מסיבות.״ אני משיבה.
״תהיי מוכנה בעשר.״ היא חותמת את השיחה, אני קמה להתקלח.
אנחנו מתארגנות מהר, משקיעות, בקיצור נראות מיליון דולר.
אנחנו יוצאות מהבית, נוסעות באוטו שלי.
אנחנו מגיעות אל המועדון ומחליפות כמה חיבוקים עם חברים וותיקים.
אני מנסה להסיח את דעתי כמה שיותר, נמאס לי לבכות.
״בואי נשב על הבר.״ אני מציעה.
״שם.״ יולי מצביעה על שני כיסאות צדדיים, אנחנו ניגשות לשם.
משום מה יולי דואגת לשים את השיער על הפרצוף, ממי היא מסתתרת?.
״מה יש לך? למה את מתנהגת מוזר?.״ אני צועקת לה, מנסה להתגבר על המוזיקה הרועשת.
״מה?? אני לא שומעת.״ היא צועקת לי חזרה.
״שאלתי, למה את מתנהגת מוזר?.״ אני צועקת לה באוזן.
״זיינת לי את האוזן מפגרת.״ היא ממהרת למשש אותה.
״נו, מה יש יולי?.״ אני לא מרפה.
היא מצביעה על בחור מקועקע שיושב בסוף המועדון, מסתכל עלינו. היא מנידה בראשה.
״איזה חתיך, אני מסכימה איתך.״ אני זוקפת אצבע לעברה.
״לא, אני פשוט אומרת לך – אל תתקרבי אליו, הוא לא בחור טוב. קוראים לו מאור, תתרחקי ממנו כמה שיותר.״ היא אומרת את זה מספיק חזק כדי שאני אשמע.
אני מהנהנת לאות הסכמה.
״6 שוטים של אבסולוט.״ היא צועקת לכיוון הברמן.
כשהוא מביא אותם, היא שותה את שלושת השוטים שלה בזריזות ומנגבת את הפה.
״נו, תשתי כבר. תרשי לעצמך, עכשיו את רווקה נחשקת!.״ היא מאיצה בי, אני שותה את כל שלושת השוטים, רוצה להשכיח את אלדד מהראש שלי.
״אני הולכת לשירותים.״ היא אומרת וקמה מהכיסא.
״אני באה איתך.״ אני קמה ביחד איתה ואנחנו עולות במדרגות שמובילות אל השירותים.
אנחנו כמעט מסיימות לעלות את המדרגות המזדיינות עד שיולי מחליטה לעצור.
______
•נק׳ המבט של יולי•

נטשה נתקעת בי וממהרת לייצב את עצמה.
אני מסתכלת על המחזה שנגלה מולי.
סער ועליו יושבת איזו זנזונת, מתמזמזים.
יותר נכון, אוכלים אחד את השני.
הוא פתאום נראה לא קשור לכאן, המכופתרת והמכנסיים המחוייטות, השעון זהב שמצביע על אלגנטיות.
הוא לא שייך לפה, לאנשים הפשוטים או לבנות עם הלבוש המינימלי.
וזה מבלבל אותי, בן כמה הוא בכלל?.
״את מתכוונת לזוז? יש לי להשתין.״ נטשה מתלוננת.
סער וההיא מסתובבים אלינו.
מצטערת שהרגע האינטימי שלכם נהרס בגללנו, דובשנים.
״כן, בואי.״ אני חוטפת את היד שלה ומתקדמת בהחלטיות לכיוון השירותים, נמנעת ממצב מביך.
אנחנו יוצאות אחרי כמה דקות, הזוג ה׳מאוהב׳ לא נמצא שם כבר.
״בואי נזוז מפה נטשה.״ אני מצביעה על היציאה.
״נווו יולי אל תהיי כזאת יבשה אני לא השגתי זיון עדיין.״ היא מצחקקת, אני יודעת שהיא מסטולה מהתחת.
אני לוקחת אותה בכוח ואנחנו יוצאות משם.
אני מנסה לחפש את האוטו בעיניים.
״איפה החנת את המכונית המזדיינת נטשה?.״ אני פונה אליה, אבל היא נראית כמו ילדה בת 16 שלא יודעת איך וכמה לשתות. היא נראית סמרטוטה.
אני מצמידה אותה אלי כדי שלא תעשה שטויות ומתחילה להתהלך ברחוב, סוחבת אותה איתי.
לבסוף אני רואה את המכונית ואני מוציאה את המפתחות מהתיק הקטן של נטשה.
אני מכניסה אותה אל המושב ונכנסת בעצמי אל מושב הנהג.
אני שמחה על זה ששתיתי רק קצת, ככה שאני יכולה לנהוג בלי בעיה.
אני חוגרת אותה ומניעה את האוטו.
מישהו מתקתק לי על החלון שניה לפני שאני נוסעת.
אני פותחת את החלון ורואה את הפרצוף של סער.
״אז מה את אומרת על דייט?.״ הוא שואל, נשמע פיקח לחלוטין.
״אל תזיין לי את השכל סער, התשובה לא השתנתה.״
״עדיין משחקת אותה קשה להשגה, זה לא עובד עלי.״ הוא צוחק כשאני סוגרת את החלון ומתחילה לנסוע.
לפני שאני נעלמת בפניה של הרחוב, אני מספיקה לראות את אותה הזנזונת נכנסת לאוטו שלו.
ככה אני נראיתי מלפני שבוע?.
כמה נחמד.

******
אני מעדיפה לרשום כאן מאשר ב׳רציתי להוסיף׳.
שוב, תודה על המחמאות !:).
אני רוצה להדגיש שלא העתקתי משום סיפור, זה רעיון מקורי שלי ^_^.
ממשיכה ב15 דירוגים.