סיפור קצר לאחותי- פרק 1

היי אחותי!
טוב זה בערך מכתב ורציתי לומר לך שאת אחותי ואני תמיד אוהב אותך, לא משנה מה, שמעת? לא משנה מה! רציתי לספר לך על החיים שלי. אני מסתדרת דיי טוב בבית הספר, למרות שדניאלה שלא רוצה לעלות סיפורים דיי מעצבנת!!!!! חחח אל תיעלבי דניאלה, טוב?.
אהה וכן..? את תמיד חופרת לי איך אני יכולה לכתוב כל כך הרבה ושאני לא אנוח אפילו דקה, אז אני יכולה לענות לך כמו תמיד שזה כישרון טבעי, כמו שלכל אחד יש.
ואת תמיד שאלת אותי, ומה הכישרון הטבעי שלי? ואני אמרתי לך שאני לא יודעת ועכשיו אני יודעת.
אני יודעת שיש לך כישרון להיות בשבילי החברה הכי טובה שלי לכל החיים, מאז שנולדת.דיי כיף שיש מישהי שאפשר לספר לה הכל ואפשר לסמוך עלייה בעיניים עצומות וכן, זאת את. אני לא יודעת מתי תספיקי לקרוא את זה, כשתתגנבי לי למחשב או שתחטטי לי בדברים או שתצרחי בקול רם "ארנלההה אני קוראת לך ת'יומן!" ואז אני פשוט אוותר, כי היא לא תספר לאף אחד אחר. אהה ואם אתם שואלים, מה אני כותבת יומן?! אז כן אני כותבת, וזאת לא בושה אנשים!!.
אז איפו הייתי? אה כן. לומר את האמת שהתחלתי לקרוא ספרים מיד לאחר שידעתי לקרוא, אבל קצת לפני שידעתי את כל אותיות ה-א', ב' כאילו זה מין קסם, כבר ידעתי את כל המילים והתחלתי לקרוא, אני לא זוכרת איזה ספר קראתי ראשון אבל אני זוכרת שבכיתה ג' התחלתי לקרוא את הסדרה "דמדומים" היא פשוט ריתקה אותי ואז התחלתי לקרוא ספרי נוער, קראתי וקראתי, אבל התחלתי לכתוב לפני. כשדניאלה הגיעה אלינו לכיתה כתלמידה חדשה בבית הספר, ידעתי שהיא מיוחדת וכן, אנחנו קוראות את אותם ספרים, כותבות באותו סגנון ומקשיבות לאותה מוזיקה, וכמובן שמנגנות בחליל צד ביחד.ואז בכיתה ג' אני לא זוכרת מתי, דניאלה סיפרה שהיא קיבלה חתול שקוראים לו ג'וני והתחלתי לכתוב עליו סיפור שמספר שאסור להתעלל בבעלי חיים וזה סיפור עם מסר לחיים ומאז התחלתי לכתוב, בכל יום כתבתי יותר ויותר טוב, וכמובן שקיבלתי שבחים מכל מקום שאליו באתי. ההורים שלי עדיין מספרים עד כמה אני כותבת יפה ושאני יכולה לעשות בגרות בספרות ולהיות סופרת כשאגדל.אבל עכשיו את גם קוראת כמוני, בלי סוף, אני זוכרת אותי בגילך, תמיד אהבתי ספרים ומכיתה ב' הייתי זאת שממליצה על ספרים בבית הספר.
הספר הראשון שראיתי בחיים שלי אם אני לא טועה היה פו הדוב. נראה לי שעד עכשיו הוא קלאסיקה מדהימה, או פשוט ספר מדהים.
את יודעת? אולי יום אחד גם את תתחילי לכתוב כמוני חח ואני רואה את אח שלנו שגם הוא, אוהב ספרים. וכל יום כשאני באה לספרייה שלי בבית אני רואה כמה ספרים יש לי ונראה שהם גודלים מיום ליום, פשוט אני אוהבת ספרים, ואין שום סיבה שאפסיק לקרוא!.
לבינתיים, אחותך שכתבה לך מכתב ארוך ביותר (וזה רק הראשון!!)
ארנלה
בבקשה תחטטי לי במחשב!! אפילו שאת ישנה עכשיו אני לא אעיר אותך ואצעק לך! אוי! קומי כבר! כתבתי לך מכתב והוא באתר סיפורים!.