סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 52

-נקודת מבט של ענבר-
עלינו לחדר שלי.
התיישבתי על המיטה וליאם עמד מולי.
"אז מה את רוצה לעשות?" הוא שאל.
"לא יודעת, מה באלך?" החזרתי לו שאלה.
"את זה" הוא אמר ונישק אותי, "זה בסדר מבחינתך?" הוא שאל בין הנשיקות.
"זה מושלם" עניתי בחיוך וכרכתי את ידיי סביב צווארו.

-נקודת מבט של אס-
"איפה נייל וליאם?" טיי שאלה ונדחסה על הספה בין לואי להארי.
"נייל לקח את שחף לים וליאם אצל ענבר" לואי ענה בעודו בוהה בטלוויזיה.
"אז אני מבינה שהעניינים שם מתחממים" טיי חייכה חיוך ממזרי.
"כך זה נראה" התחפרתי בזרועותיו של הארי והחזרתי לטיי חיוך, בקושי. (אני יודעת שהשיחה הזאת הייתה אבל אני הייתי צריכה להביע את רגשותיה של אס).
לואי עבר לספה השניה עם נועה כדי שזאין ישב ליד טיי.
ראינו סרט. פתאום, זאת אומרת, לא פץאום, כבר מהבוקר שיש לי בחילות וכאבי בטן וראש, אבל פתאום הרגשתי איך אני עומדת להקיא. רצתי לשירותים.
"אס???" הארי רץ אחריי.
התיישבתי על רצפת השירותים וראשי מול האסלה, מקיאה.
"את בסדר?" הארי חיבק אותי.
"לא, אני לא מרגישה טוב" אמרתי נרפת בין ידיו.
"בואי, נמדוד לך חום" הארי אמר.
הוא עזר לי לקום ולהגיע אל המטבח שם נמצא המדחום.
הוא הושיב אותי על כיסא.
"קחי" הוא הושיט את המדחום אחרי ששטף אותו מעט.
מדדתי חום. המדחום צפצץ.
"כמה?" הארי שאל.
"40" עניתי בחוסר כוח.
"מה??!? מיד את עולה למיטה לנוח !!" הארי אמר.
:"מה קרה?" נועה אמרה בזמן שהיא וטיי רצות אליי.
"ישלי קצת חום" עניתי.
"קצת? ישלה 40 !" הארי ענה.
"מה? תעלי למיטה עכשיו" טיי אמרה.
"בסדר בסדר! " עניתי קצת בעצבים.
טיי ונועה עזרו לי לעלות לחדר.
"אם תצטרכי משהו אנחנו פה בחדר שלי ושל לואי" נועה אמרה.
"תודה בנות" חיבקתי אותן ונכנסתי לחדר.
שמתי פיג'מה ונכנסתי למיטה, התכסיתי בשמיכת פוך הגדולה שלנו.
אחרי בערך שתי דקות הארי נכנס לחדר.
"קחי, הכנסתי לך תה והבאתי לך כדור לחום והכאבים, הוא יעזור לך גם לנוח, לישון" הארי אמר והניח אותם על השידה והתיישב על המיטה ליידי.
"תודה הארי, שאתה כזה מושלם! אני כלכך שמחה שאנחנו עומדים להתחתן" אמרתי וחייכתי אליו.
"בבקשה..אני חושב" הארי אמר מבולבל. צחקתי. פעם הראשונה היום שאני ממש צוחקת.
לקחתי את הכדור ושתיתי קצת מהתה.
"אולי תישאר איתי הארי, בבקשה" אמרתי והסתכלתי בעיניו הירוקות המדהימות!
"ברור שאני אשאר איתך" הארי אמר וחלץ את נעליו "זוזי קצת" הוא אמר כדי שיהיה לו מקום.
שכבתי צמודה אליו, מתחפרת בין השמיכה ובין גופו וידיו הגדולות עוטפות אותי ומחממות אותי.
אני כל כך אוהבת אותו!

-נקודת מבט נועה-
עזרנו לאס לעלות לחדר ונכנסנו לחדר שלי ושל לואי.
"הכל בסדר?" טיי שאלה אותי.
"כן, זאת אומרת לא, כאילו כן" גמגמתי.
"נו תחליטי" טיי זרזה אותי.
"לא, כלום לא בסדר! " אמרתי ודמעות שטפו את פניי.
"למה ? מה יש?" טיי שאלה וחיבקה אותי.
"אני.. אני בהריון טיי" אמרתי משפילה את מבטי.
"נו? אז מה הבעיה???" טיי שאלה .
"שאולי לואי לא יאהב אותי אחרי שאני אספר לו?" אמרתי.
"את בטוחה שאת בהריון?" טיי ווידאה.
"כן! עשיתי בבוקר בדיקה, 100 אחוז הריון" אמרתי מנגבת את הדמעות.
"היי, אל תבכי! לואי יאהב אותך ! הוא מת עלייך ואת יודעת את זה!!" טיי אמרה לי.
"אני לא יודעת"אמרתי.
"יודעת מה, מחר אני הולכת לעשות בדיקת אולטרסאונד, תבואי איתי ואת תראי איך זאין מתלהב כמו ילד קטן ותביני שלואי יהיה בדיוק כמוהו! תסמכי עליי, גם אני חששתי בהתחלה ועכשיו תראי איך זאין מתלהב מזה" טיי חייכה אליי.
"בסדר" עניתי לה וחייכתי חצי חיוך.
"יופי, עכשיו בואי נרד למטה שהבנים לא יידאגו לנו" טיי אמרה וירדנו למטה.
"איפה הייתן?" לואי שאל כשהתיישבתי לידו על הספה.
"סתם, דיברנו" נישקתי אותו וחזרתי לצפות בטלוויזיה.
הוא באמת יאהב אותי וירצה שנשמור על התינוק או תינוקת? אווף ! אני לא יודעת מה לעשות !!