סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 50

נכנסנו למכונית, אני נהגתי.
"אתה מתרגש?" שאלתי את זאין בזמן הנסיעה.
"מה אני נראה לך ? כמו ילד בן שלוש?" הוא ענה לי.
"לא יודעת" עניתי מבולבלת מהתגובה שלו.
"אני צוחחק! בטח שאני מתרגש, סופסוף אני אוכל לנהוג" הוא ענה בחיוך רחב ביותר.
"רק לנהוג?" שאלתי מגניבה לו מבט.
"לא " הוא קרץ לי.
אחרי נסיעה לא ארוכה הגענו לבית חולים.
התיישבנו מחוץ לחדר שאליו אמרו לנו ללכת קבלה.
"זאין מאליק? מיזה זאין מאליק?" הרופא שאל.
"אני" זאין נעמד ואני אחריו.
"בוא אחריי בבקשה" הרופא אמר.
נכנסנו לחדר.
"אני יכולה להישאר פה?" שאלתי את הרופא.
"אני מצטער, את תיאלצי לחכות בחוץ" הרופא אמר.
נישקתי את זאין ויצאתי מהחדר.
חיכיתי לו בחוץ בערך חצי שעה- ארבעים דקות.
"אז ביי זאין, תהנה לך עם הרגל הבריאה" הרופא אמר וחייך לזאין שבדיוק יצא מהחדר.
"אומייגאאאד זאיןןן" קפצתי עליו בחיבוק.
הוא הרים אותי תוך כדי החיבוק ככה שהרגליים שלי היו קצת יותר גבוהות מהרצפה.
"התגעגעתי לחיבוקים האלה" הוא לחש לי באוזן.
התנשקנו.
הוא הוריד אותי והתקדמנו לעבר היציאה של בית החולים.
"אתה רוצה לנהוג?" שאלתי אותו בזמן שרשרשתי במפתחות מול פניו בהתגרות.
"ברוור" הוא ענה מנסה לחטוף את המפתחות מידי ללא הצלחה.
"אז תצטרך לתפוס אותי" אמרתי צוחקת והתחלתי לרוץ לכיוון המכונית.
"היי !! זה לא פייר!! עכשיו רק הורידו לי את הגבס!!" זאין התלונן מאחורה.
"ואני על עקבים" צעקתי לו "ובהריון" הוספתי והפסקתי לרוץ, נעמדתי ליד המכונית שלנו.
"טוב, אני עצלן, מה אני יעשה ? כזה אני" הוא אמר וחיבק אותי אחרי שכבר הגיע למכונית.
"קח תנהג" נתתי לו את המפתחות של המכונית ונכנסתי אליה.
גם זאין נכנס והוא נהג והיה נראה ממש מאושר.
"אתה יודע, עוד שבוע החתונה" אמרתי.
"כן" הוא ענה "את מתרגשת?" הוא שאל.
"איך אפשר שלא? אני מתחתנת עם הבן אדם הכי מושלם עלי האדמות!!" אמרתי ונישקתי אותו בלחי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר וקרץ לי ומיד החזיר את מבטו לכביש.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי לו חזרה.
הפלאפון שלי צלצל.
"הלו?" עניתי
"טיי, זה ניק" ניק ענה לי.
"היי ניק, מה קורה?" שאלתי.
"בסדר, תקשיבי, את וזאין, רוצים לבוא לצהריים ? גם לפגוש את האחיינים שלך וגם לכבוד החתונה שלכם" ניק אמר והרגשתי שחיוך עולה על פניו.
"בטח, רבע שעה ואנחנו אצלכם" אמרתי וניתקתי.
"זאין, תיסע ישר לאלכס וניק, אנחנו מוזמנים לארוחת צהריים" אמרתי לזאין.
"לכבוד..?" הוא שאל.
"הולדת האחיינים שלי והכי חשוב, לכבוד החתונה שלנו" חייכתי אליו חיוך גדול.
"איזה כיף לנו" זאין אמר.
אחרי נסיעה של קצת יותר מרבע שעה הגענו.
דפקתי בדלת.
"היי טיי" אלכס אמרה וחיבקה אותי "הייי זאין" היא הוסיפה וחיבקה את זאין.
"אומייגאד!! הם כאלה נסיכים!!" אמרתי למראה של ג'ו וצ'ארלי בידיהם של ניק והיילי.
"איך לא? הם שלי" אלכס אמרה וצחקנו.
הרמתי את ג'ו מידיה של היילי, צ'ארלי נרדמה וניק הניח אותה בעריסה שלה.
"וואו, הוא כזה נסיך !!" אמרתי בהתלהבות בזמן שליטפתי את פניו העדינות והמתוקות של ג'ו.
"היי, חשבתי שאני הנסיך שלך" זאין אמר בפרצוף עצוב מזויף.
"אתה הנסיך הגדול שלי והוא הנסיך הקטן שלי"אמרתי לזאין ונישקתי אותו.
הוא נישק אותי חזרה וחייך.
"ניק, אתה מוכן להסביר לי איך למכוער כמוך יצאו ילדים כאלה יפים?" שאלתי את ניק וצחקתי.
"חהחהחה את מאוד מצחיקה טיי" ניק אמר בזלזול.
"סתם ניק, אני אוהבת אותך" אמרתי ונשקתי לו בלחי.
"טוב בואו לשולחן" אלכס קראה לנו.
הנחתי את ג'ו בעריסה שליד העריסה של צ'ארלי והתיישבתי בין זאין לבין היילי.
הייתה שתיקה.
"טיי," היילי פנתה אליי.
"ישלך בן או בת?"היא שאלה בישירות.
"את האמת שאני לא יודעת, מחר יש אולטרסאונד אבל אנחנו רוצים שזאת תהיה הפתעה" אמרתי וחייכתי לזאין הוא הנהן כמאשר את דבריי.
"זאין, אתה ממש שקט,מאז שהגעתם, הכל טוב?" ניק שאל את זאין.
"כן, פשוט ההתרגשות מהחתונה ומזה שטיי עומדת ללדת את הילד או הילדה שלי, אני פשוט מאושר" זאין ענה בחיוך והניח את ידו על שלי, שליבתי את אצבעותיי בין אצבעותיו.
"אתה כלכך מתוק" אלכס אמרה ואני יכולה להישבע שזאין הסמיק מעט.
"ידווע ידווע" זאין אמר בציניות וצחקנו.
"ומה איתך טיי, את לא מתרגשת?" אלכס שאלה.
"אני. לא מתרגשת?. הצחקת אותי!! את לא מבינה כמה אני מתרגשת!! אין לך מושג עד כמה!!!" אמרתי בהתלהבות יתרה.
"בטח שאינלי מושג, כי אני פשוט לא התחתנתי ולא ילדתי עדיין, אז מין הסתם אילי מושג" אלכס אמרה בקול ציני מתנשא .
"אווי שכחתי" אמרתי וכולנו צחקנו.
סיימנו לאכול ואני וזאין נסענו הביתה.
"באמת התכוונת למהה שאמרת היום?" שאלתי את זאין בנסיעה.
"למה?" הוא שאל לא מבין.
"שאמרת שאתה מתרגש, מהחתונה, מהלידה, כל זה" עניתי והבטתי בו.
"בטח שהתכוונתי לזה" הוא ענה בביטחון.
"גם אני" השבתי לו והבטתי החוצה דרך החלון.
הגענו הביתה.
"אייפה הייתם???" נועה קפצה עליי.
"אכלנו אצל ניק ואלכס" השבתי לה וחיבקתי אותה חזרה ואז את אס.
"אהה יופי כי אנחנו גם כבר אכלנו" נועה השיבה לי .
"אהה ומזל טוב זאין" הארי אמר לזאין.
"על.." זאין שאל.
"שהורדת סופסוף את הגבס" לואי ענה לו מהספה.
"אאה תודה" זאין ענה.
"איפה נייל וליאם?" שאלתי והתיישבתי בין הארי ללואי על הספה.
"נייל לקח את שחף לים וליאם אצל ענבר" לואי ענה בוהה בטלוויזיה.
"אז אני מבינה שהעניינים שם מתחממים" אמרתי בחיוך ממזרי.
"כך זה נראה" אס אמרה באותו חיוך והתיישבה ליד הארי עטופה בזרועותיו.