סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 46

-נקודת מבט נועה-
"יאללה, השעה כבר רבע לשמונה, ולואי מחכה לך למטה, רדי" אס האיצה בי.
"בסדר בסדר" אמרתי לה.
"וואוו!!" לואי אמר בזמן שירדתי במדרגות.
"תודה, גם אתה נראה לא רע" אמרתי לו.
הגעתי לזרועותיו הפתוחות של לואי, הוא חיבק אותי ונישק אותי קלות על השפתיים.
"היי שחף, מיזאת?" שאלתי כשראיתי מישהי לא מוכרת יושבת על הספה שלנו.
"היי אני ענבר, השותפה של שחף " ענבר חייכה אליי. חיבקתי אותה "היי" אמרתי.
"מוכנה?" לואי שאל.
הנהנתי בחיוך ויצאנו.

-נקודת מבט של נייל-
אחרי שנועה הלכה נשארנו רק אני ושחף בבית שלה.
התיישבנו על הספה.
"ספרי לי עלייך" ביקשתי ממנה.
"אממ.. גדלתי בישראל ולפני שנתיים עברתי ללונדון עם ענבר חברה שלי שהיא השותפה שלי פה בעצם.. אממ.. אני מנגנת בגיטרה ופסתנר, אני מציירת, שרה ורוק-…" קטעתי אותה בנשיקה.
"ווואו" היא אמרה כשהתנתקנו.
"סליחה, נסחפתי" אמרתי משפיל את ראשי.
"לא, זה בסדר" היא חייכה אליי.
חייכתי חזרה ונישקתי אותה שוב.
"אז את רוצה להראות לי אולי משהו שציירת ? " שאלתי.
"לא, אתה לא תאהב, אני לא מציירת כלכך יפה.." היא אמרה.
"אני בטוח שזה הרבה יותר יפה ממש שאת חושבת שזה, עכשיו תביאי לי לראות" אמרתי לה.
"בוא איתי" היא תפסה בידי ולקחה אותי אחריה.
נכנסנו לסטודיו כזה שהיה במין קומת מרתף.
"וואו!! את ציירת את כל זה?" שאלתי המום מהיופי של הציורים.
"כן, בערך, חלק זה גם של ענבר, השותפה שלי , עדיין לא סיימנו לתלות את הכל ולקנות קן חדש ומכחולים וצבעים ו-" שוב קטעתי אותה בנשיקה.
"את לא שותקת לרגע הא?"צחקתי "אם תמשיכי בקצב הזה אנחנו רק נתנשק" אמרתי ושנינו צחקנו.
עלינו חזרה לסלון. ראינו סרטים, מחובקים ביחד על הספה.
"אני מפריעה?" מישהי נכנסה לסלון.
שחף מהר קמה מהחיבוק שלי.
"היי אני ענבר" היא אמרה והושיטה את ידה.
"אני נייל, אני גר פה ממול" אמרתי והצבעתי על הבית שלנו.
"הוו, אני מכירה אותך, אתה לא ההוא מוואן דיירקשן האלה?" ענבר שאלה.
"כן אני כן" עניתי.
"אחותי הקטנה מעריצה אתכם" ענבר אמרה.
"איזה כיף לשמוע " אמרתי בחיוך "רוצות אולי לבוא אלינו? כולם עכשיו בבית תוכלו לפגוש אותם" הצעתי.
"בסדר" הן אמרו.
"יופי, אז נלך ?" קמתי מהספה.
הלכנו לבית שלנו. נכנסתי יד ביד עם שחף וענבר לידנו.
"היי, בנים בנות תכירו, אלה שחף וענבר" הצגתי אותן "בנות תכירו אלה הם: זאין, טיי, הארי, אס וליאם" הצגתי אותם וראיתי שליאם שם עין על ענבר וענבר עליו..
"איפה לואי ונועה?" שאלתי.
"למעלה" הארי ענה לי.
"אס, טיי, עכשיו לחדר של טיי וזאין! עכשיו" נועה קראה לבנות מלמעלה.
"סורי אנחנו עולות, היה נעים להכיר אתכן בנות" טיי ואס אמרו ועלו.
"רוצה לעלות אליי לחדר?" שאלתי את שחף.
היא הנהנה ועלינו.
ענבר התיישבה ליד ליאם על הספה.

-נקודת מבט של ליאם-
נייל נכנס הביתה עם שתי בנות, אחת מהן החזיקה את ידו אז הבנתי שהם יחד והשניה הייתה לידם, לבד.
היא הייתה מהממת !! שיער חום שטני בהיר כזה דק ומתולתל, עיניים ירוקות כחולות, גובהה ורזה, שפתיים מלאות, מדהימה!!
לא הקשבתי כלכך למה שנייל אמר, שקעתי בעינייה של ענבר.
נייל ושחף עלו למעלה, גם טיי ואס, נשארנו למטה אני, זאין, הארי וענבר.
הסתכלתי על זאין והארי מסמן להם ללכת.
"הארי, תעזור לי להגיע למרפסת" זאין ביקש מהארי כתירוץ ללכת אבל הארי לא כלכך הבין.
"תשתמש בקביים עצלן" הארי זרק לכיוונו.
"אני לא מצליח, תעזור לי!!" זאין התעצבן עליו ואז התסכל עלי ועל ענבר כדי לתת להארי רמז.
"טוב טוב אני בא" הארי סופסוף קלט.
"היי, אני ליאם" אמרתי לה כשהארי וזאין סופסוף הלכו.
"היי, אני ענבר" היא חייכה אליי "אחותי מעריצה שלכם" היא הוסיפה.
"תמיד כיף לשמוע על עוד מעריצות, במיוחד כשיש להן אחיות כאלה יפות" חייכתי אליה והיא הסמיקה.
"תודה.." היא אמרה בשקט בחיוך רחב.
"את מאודד יפה" אמרתי לה וליטפתי את פניה.
"תודה, שוב" היא צחקקה.
"את תכעסי עליי אם אני יעשה את זה?" שאלתי אותה ולפני שהיא עוד הבינה נישקתי אותה.
"לא" היא מלמלה כשהתנתקנו.
"מה לא?" שאלתי לא מבין.
"שאלת אם אני אכעס, אז עניתי לך, לא" היא חייכה.
נישקתי אותה שוב.