סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 35

"איזה כיף לא לראות אותה בוכה" שמעתי את אס.
"כן, איזה מסכנה, היא ממש אוהבת אותו, אין מצב שהיא תוותר עליו" נועה ענתה.
"ליאם לך תביא קפה" לואי ביקש מלואי
"טוב" ליאם ענה.
"תביא גמלי" התיישבתי על המיטה.
"בוקר טוב טיי, איך את מרגישה?" נועה ואס שאלו והתיישבו ליידי.
"בסדר, ליאם אתה יכול בבקשה להביא לי גם קפה?" שאלתי את ליאם.
"בטח"הוא ענה "עוד מישהו?" הוא שאל לפני שיצא, כולם הרימו יד.
"איך את מרגישה?" הארי שאל בזמן שהתיישבתי על הכיסא שממול המיטה של זאין.
"אני בסדר, אני חושבת" אמרתי ובהיתי בזאין.
"הבאנו לך בגדים ומברשת שיניים ואיפור כדי שתוכלי להתארגן פה" לואי הוסיף
"אין טעם באיפור, עוד מעט אני שוב ייבכה והוא ימרח" עניתי בעודי מניחה את ברכיי קרוב לחזה שלי ומחבקת אותן בידיי.
"קחי, שיהיה בכל מקרה" לואי הושיט לי תיק יד קטן ובו בגדים ועוד כל מיני.
הלכתי לשירותים שהיו בחדר והתארגנתי יצאתי וחזרתי לאותה נקודה שהייתי לפני.
נועה ישבה על לואי ואס על הארי והם התנשקו, כאילו שהם צריכים להזכיר לי שגם ככה כואב לי שאני לא יכולה לנשק את מי שאני אוהבת, את זאין.
"איכ! תשיגו לעצמכם חדר!"
"נייל?! התעוררת?" קראתי לעבר נייל בתקווה שאם הוא יתעורר עכשיו כל כך מוקדם אולי גם זאין יתחיל להתעורר.
"כן" הוא ענה בעודו נמחץ בין זרועותיי.
"ניייל !" ליאם קרא בקול כשנכנס לחדר.
הוא הניח את כוסות הקפה על השידה וחיבק את נייל.
"היי למה לא הבאת לי משהו לאכול ?" נייל אמר עצוב כשראה שליאם הביא רק קפה.
"אני ארד לקנות לך דונאטס, מאושר ?" ליאם שאל את נייל ,ונייל הנהנן עם חיוך.
חזרתי לשבת על הכיסא שליד מיטתו של זאין.
"לא צריך להודיע לאחות או משהו שהתעוררת ?" לואי שאל
"לא יודע. ישנתי" נייל ענה בהתחכמות.
"אתה ממש מצחיק" לואי אמר לו בציניות
"אני יודע" נייל אמר וחייך חיוך רחב מאוד.
"טוב אני אלך לקרוא לאחות" לואי אמר ויצא מהחדר.
"מה עם זאין?" נייל שאל
"הוא נפגע חזק בראש, כרגע הוא בתרדמת" הארי אמר ועוד דמעות זלגו מעיניי.
"היי טיי, אנחנו פה, אנחנו איתך" נייל אמר והניח את ידו על כתפי.
"תודה" עניתי ומשכתי באפי.
אחרי שתי דקות ליאם חזר עם דונאטס ולואי חזר עם האחות.
האחות ערכה לנייל כמה בדיקות בזמן שהוא אכל את הדוונאטס.
"בעיקרון אתה יכול להשתחרר היום כבר, תבוא עוד שבוע-שבועיים ככה כדי שנבדוק מה מצב היד והרגל שלך, הרגל אמורה להחלים מהר מאוד והיד קצת יותר לאט אבל גם לא הרבה, יצאת מזה במזל" האחות אמרה לנייל שבלס את הדונאטס כאילו לא אכל כבר כמה שנים.
האחות יצאה מהחדר.
פתאום נזכרתי שאני צריכה להתקשר לאלכס וניק.
"אני כבר חוזרת" לקחתי את הפלאפון ויצאתי מהחדר.
חייגתי לאלכס וניק.
"היי טיי" אלכס ענתה לי.
"היי" עניתי
"את יכולה עכשיו להסביר לי מה קרה אתמול? היית ממש נסערת" אלכס אמרה
"זה זאין, אתמול מכונית התנגשה במכונית בה הוא ונייל היו, נייל שבר את היד ונקע את הרגל, הוא בסדר עכשיו" אמרתי מנסה לדחות עוד דמעות שמנסות להתחמק מבעד לעיניי.
"ו..ומה עם זאין?" אלכס שאלה בחשש
"הוא שבר את הרגל ונפגע חזר בראש, הוא כרגע בתרדמת" אמרתי ושקעתי בדמעות
"טיי, אל תדאגי, את רוצה שנבוא?" אלכס שאלה
"באמת שאתם לא חייבים, תגידי להיילי ששבוע הבא היא תוכל בכיף לבוא לישון אצלינו בצורה נורמאלית, כשהעניינים קצת יירגעו" אמרתי לאלכס ומחיתי את דמעותיי.
"בסדר, אם תצטרכי אנחנו פה בשבילך, רק שתדעי שניק נירגע, הוא תומך בך לגמרי והוא מוסר לך המון המון מזל טוב ושהוא אוהב אותך" אלכס אמרה
"תמסרי לו שגם אני אוהבת אותו, ביי" אמרתי וניתקתי.
מה אלכס כבר יכלה להגיד לניק שהוא נרגע?!