סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 34
'lets go crazy crazy crazy till we see the sun…'
הצלצול שלי העיר אותי.
"הארי! למה לעזאזל אתה מתקשר אליי ב12 וחצי בלילה ?! לא עלה בדעתך שאולי אני ישנה??!" צעקתי עליו חצי ישנה
"טיילור! סתמי שניה ! את חייבת לבוא לפה! דחוף! " הארי אמר בוכה
"הארי? מה קרה?" שאלתי והתיישבתי, הוא נשמע לא טוב.
"אני.. זאין.. נייל.. " הוא התחיל לגמגם.
"תן לי את אס" אמרתי לו.
"טיילור, בואי מהר לבית חולים (שם כלשהו) זאין ונייל עשו תאונה" אס אמרה.
"מה.. אני.. אני.. אני באה ביי" גמגמתי ודמעות זלגו מעיניי, זאי זאי שלי, הוא, הוא נפגע בתאונת דרכים ?!
"היילי ! היילי ! תתעוררי מהר" הערתי את היילי
"מה קרה ?" היילי שאלה ישנונית.
"עוד מעט, בואי מהר צריך לזוז" אמרתי לה ושמתי מהר כפכפים, יצאתי מהבית בחולצה ישנה של זאין ומכנס פוטר (הפיג'מה) וכפכפים.
היילי הייתה עם החולצה שנתתי לה, מהר יצאנו מהבית, נכנסנו למכונית.
הגענו לבית של אלכס וניק. דפקתי בהיסטריה על הדלת.
"היילי, טיי, מה אתן עושות פה?" ניק שאל ושיפשף את עיניו.
-נקודת המבט של זאין-
הגענו למועדון בערך בעשר וחצי.
הארי ואס שתו קצת ואז הלכו לרקוד, ככה גם ליאם, לואי ונועה.
אני ונייל נשארנו לשבת על הבר. שתיתי קצת ונייל שתה קצת יותר מדי..
עברה שעה, משעממת ביותר !! החלטתי שאני חוזר הביתה ואני לוקח איתי את נייל.
"קדימה נייל אנחנו זזים הביתה" אמרתי לו ומשכתי אותו מהבר, הוא בקושי עמד על הרגליים.
סימנתי להארי שאנחנו זזים והוא הרים אגודל לאישור.
נכנסנו למכונית, כמובן שאני נהגתי.
התחלתי לסוע, באמצע הנסיעה נייל נהיה עייף וביקש לעבור למושב האחורי לשכב.
עצרתי את המכונית בצד הדרך נייל עבר אחורה. בזמן שעזרתי לו להתמקם שם הצלחתי לראות זווית העין מכונית מתקרבת ישר אלינו במהירות. הוא נכנס בנו, בדיוק איפה שישבתי.
-נקודת המבט של הארי-
הגענו למועדון בעשר וחצי, אני, אס, ליאם, נועה ולואי שתינו קצת ממש והלכנו לרקוד.
נייל וזאין נישארו על הבר.
אחרי שעה בערך זאין סימן לי שהוא ונייל הולכים, הרמתי אגודל לאישור.
אחרי חצי שעה, בסביבות 12 היה לי טלפון. יצאתי מחוץ למועדון כדי לשמוע משהו..
"הלו?" עניתי
"הארי סטיילס?, מדבר ד"ר (שם כלשהו) מבית החולים (שם כלשהו), השמות נייל הורן וזאין מאליק אומרים לך משהו?" הקול אמר
"בטח, הם החברים הכי טובים שלי, הכל בסדר איתם?" שאלתי בחשש.
"רק, תגיע בבקשה לבית החולים, זה לא לטלפון" הרופא אמר
"20 דקות אני שם" אמרתי וניתקתי.
נכנסתי למועדון, קראתי לכולם ודחפתי אותם למכונית והתחלתי לסוע.
"לאן זה הארי?" אס שאלה
"לבית חולים, משהו קרה לנייל וזאין" אמרתי ומחיתי דמעות קטנות שזלגו מעיניי.
הגענו לבית החולים, רצתי לקבלה וביקשתי לדבר עם הרופא ההוא שקודם דיבר איתי.
אמרתי לה את שמו והיא קראה לו.
"אתה הארי סטיילס?" הרופא שאל
"כן, אלה אס, נועה, לואי וליאם, הם החברים הכי טובים של זאין ונייל" אמרתי.
"אוקיי" הרופא אמר "בוא איתי בבקשה"
"מה קרה להם?" שאלתי מבעד לדמעות.
"הם עברו תאונה קשה מאוד, נייל יצא מזה בשלום הוא רק שבר יד והקרסול שלו ננקע למזלו,הוא עכשיו ישן,הוא יתעורר בבוקר כמו חדש, בערך, לעומת זאת זאין, הוא שבר את הרגל ונפגע בחוזקה בראשו, עם הוא לא יתעורר עד מחר בערב הוא יעבור לטיפול נמרץ" הרופא הסביר לי ואני בכיתי, פשוט התפרקתי.
"אפשר להיכנס אליהם?" שאלתי
"כן, חדר 123" הרופא אמר.
"תודה" אמרתי והלכתי חזרה לכולם.
"הארי מה קרה?" אס שאלה וחיבקה אותי.
"נייל וזאין עברו תאונה," התחלתי להגיד והסברתי להם את כל מה שהרופא אמר לי.
"עכשיו בואו לחדר שלהם" הובלתי אותם לחדר 123 ונכנסנו.
ראינו אותם שוכבים שם עם מלא שריטות על גופם וכולנו התפרקנו.
"מישהו חייב להודיע לטיילור" ליאם אמר.
"אני אתקשר" אמרתי והרמתי את הטלפון וחייגתי אליה (את השיחה אתם מכירים..)
אחרי חצי שעה טיילור הגיעה, היא ראתה את זאין ונפלה על הרצפה, בוכה, אני לא חושב שמישהו ידע שאפשר לבכות ככה, היא הייתה שבורה.
-נקודת מבט של טיילור-
"היילי, טיי, מה אתן עושות פה?" ניק שאל ושיפשף את עיניו.
"ועוד בפיג'מות" אלכס הוסיפה.
"היילי תמשיך את הלילה אצלכם, אני אדבר איתכם בבוקר, ביי" אמרתי ורצתי למכונית.
הגעתי לבית החולים. נגשתי לקבלה.
"איפה זאין מאליק ונייל הורן ?" שאלתי את האישה שישבה שם.
"מי את בשבילם?" היא שאלה
"אני אישתו של זאין והחברה הכי טובה של נייל" אמרתי לה.
"רק רגע" היא ענתה.
היא קראה לרופא שאחרי דקה הופיע מולי.
"את ארוסתו של זאין?" הרופא שאל. הנהנתי.
"טוב, אז ככה" הרופא הסביר לי את מה שקרה. בכיתי.
"איזה חדר הם?" שאלתי
"123" הרופא ענה ורצתי לחדר.
נכנסתי לחדר, ראיתי את כולם יושבים ובוכים מסביב למיטות של נייל וזאין.
הוא היה מחובר לכ"כ הרבה מכשירים. נפלתי על הריצפה ובכיתי. כבר איבדתי 2 אנשים חשובים לי מאוד!! אני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד עכשיו גם את זאין. אני לא חושבת שאני בכיתי ככה אי פעם.
פשוט ישבתי על הריצפה ובכיתי.
ליאם בא מאחורי והרים אותי והושיב אוותי על כיסא וחיבק אותי.
"יהיה בסדר, אני מבטיח לך !! בנתיים אנחנו פה" הוא לחש לי ונשק לי בלחי.
התחפרי בתוך הצוואר שלו ובכיתי. מאוד בכיתי. איזה כיף שיש לי כאלה חברים טובים שאני יכולה לסמוך עליהם שיהיו ששם בשבילי.
במהרה כולם באו אליי וחיבקו אותי ואמרו לי דברים כמו 'יהיה בסדר' ו'אנחנו פה איתך ובשבילך'.
"איפה היילי?" נועה שאלה
"אצל אלכס וניק" עניתי.
התקרבתי עם הכיסא למיטה של זאין, החזקתי את ידו וליטפתי את פניו.
ובכיתי.
"בואו נצא" לואי לחש לכולם והם יצאו מהחדר משאירים אותי איתם לבד.
"זאין, בבקשה, בבקשה תתעורר ! בשבילי ! אני לא יכולה לאבד אותך ! לא עכשיו ולא אף פעם ! " אמרתי לו. אני יודעת שהוא יכול לשמוע אותי. הוא יכול. אני פשוט יודעת את זה.
"טיי, תתעוררי, טיילור" שמעתי את קולה העדין של אס מעיר אותי.
"מה? מה השעה?" שאלתי וניגבתי בחולצתי את האיפור המרוח של פניי מהדמעות.
"עכשיו כבר שתיים וחצי בלילה, בואי איתנו הביתה, נחזור לפה בבוקר, אני מבטיחה לך" אס אמרה.
"לא! אני לא יכולה ללכת ! אני צריכה להישאר פה אם זאין יתעורר !!" אמרתי לה בתוקפנות.
"היי טיילור, שמעת את הרופא, צר לי להגיד לך אבל הוא לא יתעורר עד 10 בבוקר" אס אמרה בקול העדין והמנחם שלה.
"לא! אני נשארת פה!" הכרזתי.
"את בטוחה?" היא שאלה .
"כן, אתם יכולים ללכת" אמרתי וחיבקתי את אס.
"טוב, לילה טוב טיי" אס אמרה ויצאה מהחדר.
נשכבתי במיטה של זאין לידו, הנחתי את ידו עליי, כאילו שהוא מחבק אותי ונרדמתי.
תגובות (5)
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ממש יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה מדהיםםםם
תמשיכיייי
או ..
עצוב . כ"כ .
אני דיי בוכה פה .
מושלםםםםםםםםם
אני די בשוק ממה שקרה לזאין. הכתיבה שלך מהממת אני תלוייה בך אם תפסיקי לכתוב כולנו או לפחות רובנו נרגיש רע מאוד.אנחנו צריכות אתך ואת הכתיבה המהממת שלך אז בבקשה תמשיכי……… אין תיקונים ולא צריך תאמיני לי תמשיכי בבקשה…………