סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 32
"טוב אז ככה" נעמדתי וזאין ליידי אוחז בידי "אני בהריון" אמרתי וזאין חיזק את אחיזתו בידי.
"מה ??! אומייגאד טיי!! איך לא סיפפר תלי דבר כזה ???" אלכס אמרה ונעמדה מולי מותחת את ידייה לחיבוק.
שיחררתי את ידו של זאין וחיבקתי אותה, אפשר להגיד שממש נפלתי עליה, הלחץ שהם יכעסו עליי כי אני צעירה ירד ממני. לפחות חשבתי ככה.
"מזל טוב אהובה שלי" אלכס אמרה ונישקה אותי בלחי ואחר כך הלכה לחבק את זאין ולחשה לו משהו באוזן.
כולם קמו לחבק אותי ואת זאין וכולם אמרו מזל טוב וכמובן שרק לואי בא ביציאה:" מהירים אתם, רק אתמול הוא הציע לך נישואים" וכולנו צחקנו.
"אני לא מאמינה! אני אהיה דודה !! שלוש פעמים !!" היילי צעקה ורצה לחבק אותי. צחקקתי קצת עד שגיליתי את פניו המבולבלות-כעוסות של ניק.
הוא ראה שהסתכלתי עליו ועלה בעצבים לחדר האמבטיה ונעל את הדלת. אני אחריו.
"ניק תפתח לי את הדלת" התחלתי להגיד "בבקשה ניק" והדמעות התחילו לצאת.
הדלת נפתחה ופניו של ניק נתגלו בפני, עצבניות, אדומות מרב כעס.
נכנסתי וסגרתי את הדלת אחרי.
"למה אתה לא יכול לשמוח בשבילי?" שאלתי את ניק והתיישבתי ליידו.
"כי את צעירה !! את לא בנויה לזה עדיין !" ניק כמעט וצעק. הדמעות שלו גם החלו לצאת.
שנינו ישבנו במשך חמש דקות ובכינו. פשוט בכינו.
"ניק, בבקשה, אני מוכנה לזה! אני מבטיחה לך, תנסה לשמוח בשבילי!! למה זה כל כך קשה לך ???" אמרתי עצבנית.
"כי את צעירה !! אני יודע שאת לא תצליחי לעמוד בזה !!" ניק אמר לי.
"דיי כבר ניק! פעם אחת, פעם אחת תהיה שמח בשבילי !!" אמרתי ויצאתי משם. לא יכולתי לעמוד בזה יותר.
ירדתי במדרגות ואלכס מייד קלטה אותי.
"טיי, את בסדר, מותק היי, למה את בוכה??" היא חיבקה אותי.
"ניק, הוא עצבני, הוא צעק עליי, הוא לא שמח בשבילי" אמרתי מחבקת אותה חזרה.
"היי מתוקה, אני אלך לדבר איתו, בנתיים תשמחי, תהיי פה עם כולם, זה יעבור לו, הוא רק לחוץ כי את אחותו הקטנה, הוא מפחד שתתבגרי לו, הוא רוצה שתמיד תישארי אחותו הקטנה" אלכס אמרה וניגבה לי את הדמעות.
"תודה אל, אוהבת אותך" אמרתי לה והיא עלתה במדרגות לדבר עם ניק.
הדמעות כבר הפסיקו לנזול אבל העיניים שלי היו אדומות מכל הדמעות.
"טיי, את בסדר?" זאין בא אליי.
"כן, הכל בסדר" עניתי לו והתיישבתי על הספה.
הוא התיישב ליידי "את בטוחה?" הוא שאל והעביר את ידו על פניי.
"כן, אני בטוחה!!" עניתי בעצבים.
"היי, אם את כועסת על מישהו או משהו אין סיבה שתוציאי את זה עליי" זאין אמר והרים מבטי המושפל.
"סליחה, זאין, אני מצטערת, זה פשוט שניק, הוא לא שמח בשבילנו" אמרתי ושוב הדמעות זלגו ללא הפסקה.
"היי, זה יעבור לו, זה רק תחושה של הרגע הזה, מבטיח לך שעד מחר הוא יהיה יותר מאושר ממני" זאין אמר וחיבק אותי. הוא הצליח להוציא ממני חיוך.
אלכס וניק ירדו במדרגות, ניק היה נראה הרבה פחות כועס.
"קדימה היילי, אנחנו זזים" אלכס אמרה לה בחיוך.
"לא !! אני לא רוצה ללכת כיף לי פה" היילי אמרה וחיבקה את נייל כדי שניק לא ירים אותה וייקח אותה.
אלכס נתנה לי מבט שואל.
"מבחינתי אין בעיה שהיא תישאר" זאין אמר.
"גם מבחינתי" אס ונועה אמרו ביחד וציחקקו.
"איזו שאלה ? " אמרתי "נייל, לואי, ליאם והארי? מאיתכם?" שאלתי.
"ברווור שאנחנו רוצים שתישארי" לואי אמר והתחיל לדגדג את היילי.
"אם ככה, ביי אלכס וניק, נתראה מתישהו" היילי אמרה בין הצחקוקים.
"זה בסדר אלכס, היא תהיה בסדר, אני שומר עליה" נייל אמר וחיבק את אלכס.
"תודה בנים, נתראה מחר" אלכס אמרה וניק רק הבייט ברצפה.
"ביי" אמרתי ואלכס וניק יצאו מהבית.
"אני עולה לישון, אני לא מרגישה טוב" אמרתי ועליתי לחדר.
שמית פיג'מה ונכנסתי למיטה. קברתי את ראשי עמוק בכרית. נרדמתי.
התעוררתי בסביבות חמש וחצי בערב. ירדתי למטה.
כולם היום בסלון.
אס והארי נרדמו מחובקים על ספה אחת ולידם ליאם.
לואי ונועה על הספה השנייה ולידם זאין, נייל והיילי ישנו על שמיכת פוך עבה על הרצפה, הם לא היו מחובקים!!
הלכתי למטבח להכין לי משהו קטן לאכול. פתאום הרגשתי ידיים על מותניי מסובבות אותי. זה היה זאין.
"היי אשתי, איך ישנת?" הוא שאל אותי וקירב אותי אליו.
"זה מוזר" עניתי
"מה מוזר?" זאין שאל
"שאתה קורא לי אשתי" עניתי
"מה כל כך מוזר בזה?" זאין שאל מבולבל.
"לא יודעת ,אני לא רגילה לזה" עניתי
"אז תתרגלי" זאין אמר ונישק אותי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר כשהתנתקנו מהנשיקה.
"גם אני אוהבת אותך, בעלי" אמרתי וחייכתי אליו.
המשכתי להכין לי כריך,סיימתי אותו ועליתי למעלה לישון, אני ממש עייפה.
-נקודת המבט של זאין-
אחרי שטיי עלתה לישון התיישבנו כולם בסלון וראינו סרט. נרדמנו.
אחרי שעה בערך שמעתי את טיי במטבח, הלכתי אליה ותפסתי במותנייה וסובבתי אותה אליי.
(טוב את השיחה אתם יודעים..)
היא עלתה לישון שוב. היא ממש עייפה כנראה.
משעמם.
ישלי רעיון.
לקחתי את מפתחות המכונית והארתי לכולם פתק שאני בסידורים ואחזור עוד שעה וחצי.
יצאתי מהבית.
זאת הפתעה לטיילור.
תגובות (7)
איך אני אוהבת את הסיפורר שלךךךך תמשיכיייי (:
תמשיכי!!!
תמשיכי זה ממש יפה
יואוווווווו הסיפור שלך מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וואו בנות ממש תודה! ממש כיף לי לכתוב כשיש כאלה תגובות <3
הי רונה היקרה הכתיבה שלך פשוט נפלאה תמשיכי דחוף ביותר ממני בהצלחה בקי♥
מושלםםםם