סיפור על וואן דיי המושלמים-פרק 15

"או לא! זה הסוף שלך !!" ניק אמר ורץ לכיווני כשידו מוכנה לתת לי אגרוף הישר בפרצוף.
"בבקשה ניק" צעקתי וזה היה מאוחר מדי, מצתי את עצמי שוכב על הרצפה מדמם.

-נקודת המבט של טיילור-
התעוררתי וראיתי שאני במיטה שלי, כנראה שזאיין לקח אותי לפה.
שמעתי רעשים מהחדר של ניק ואלכס, הלכתי לראות מיזה או מזה..
איך שנכנסתי לחדר אני רואה את זאין שוכב על הרצפה, מדמם וניק עומד מעליו מתנשף בכבדות.
"מה עשית לו?" שאלתי את ניק בוכה
"מה הוא עשה אצל בחדר, בתחתונים?" ניק הרים את קולו
"כלום ! הוא עזר לי לספר להיילי מה שקרה כי היה לי קשה, נרדמתי על הספה והא העלה אותי לחדר ונרדם לידי! רק ישנו! אני מבטיחה לך ניק! אתה חייב לסמוך עליי !!" אמרתי מבעד לדמעות.
"אני..אני.. אני מצטער!! אני לא מאמין שעשיתי לו את זה!!" ניק אמר והלך במעגלים בחדר מנסה להבין מה לעשות עכשיו.
"תיקח את המפתחות של האוטו, צריך לקחת אותו לבית חולים!!" ציוויתי על ניק.
ניק הרים את זאין והכניס אותו למכונית.
התקשרתי לנייל וביקשתי ממנו שיבוא לשמור על היילי.
נייל ואני נהיינו החברים הכי טובים ככה שלא הייתה לו בעיה לבוא.
נייל הגיע, בנתיים ניק נסע כבר עם זאיין.
"אל תדאג היא ישנה, כשהיא תתעורר היא בטח תהיה רעבה, יש אוכל במקרר, תכינו משהו" אמרתי לו ובלי לחכות לתשובה לקחתי את המפתחות של המכונית שלי ונסעתי לבית חולים.
הנסיעה לבית החולים הייתה שקטה. לא הפעלתי רדיו. רק חשבתי מה יהיה עכשיו עם אלכס וזאין.
הגעתי וראיתי את ניק יושב מחוץ לחדר מיון נשען על רגליו, בוכה.
"טוב דיי ניק, יהיה בסדר עם אלכס וזאין, זאת לא אשמתך, אתה רק ניסית להגן עליי" אמרתי לו וחיבקתי אותו.
"לא! זאת אשמתי אני לא מאמין שהרבצתי לחבר שלך!!" ניק אמר ונשען על כתפיי.
"ישלי חדשות" הרופא אמר.
"מההם?" ניק שאל.
"קודם כל, מי אתם בשביל אלכס וזאין?"
"אני חברה של זאין וזה ניק אחי הבכור, הארוס של אלכס" אמרתי
"אוקיי, אז ככה, אלכס התעוררה אתם יכולים להיכנס אליה, המצב שלה טוב אבל היא תצטרך לשכב במיטה ולא לעשות כלום במשך שבוע, מחר היא כבר יכולה להשתחרר, ובאשר לזאיין, האגרוף שהוא קיבל בפניולא גרם לנזק אך המכה שהוא קיבל כשנפל על הרצפה הכניסה אותו למצב קשה יותר, כרגע הוא בתרדמת, הוא ייצטרך להישאר פה תקופה" הרופא אמר והלך.
התחלתי לבכות, ניק חיבק אותי, חזק. אני כל כך צריכה את החיבוק הזה,במיוחד עכשיו.