סיפור על במבי אחד – פרק 8: תוצאות עגומות

הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת!

זה היה הניסוי הכי טוב שעשיתי בחיי כסטודנטית, חוקרת, מדענית.
זהו הניסוי הראשון במעבדתו של פרופ' שמר.
היה לי חשוב מאוד להציג ביצועים מעולים.
תכננתי אותו בקפדנות, כל הפרטים הטכניים נלקחו בחשבון, עבדתי לאט ומדוד.
העדפתי שהניסוי יתבצע על ידי בלבד, לפחות בפעם הראשונה. כשיש עוד אנשים שמסתובבים לך בין הרגליים בזמן ניסוי קשה יותר לעשות בקרה עצמית טובה ולבחון את השגיאות.
הדגימות שנאספו מתרביות התאים והרקמות השונות, נצבעו ונבחנו בטכניקות שונות: החל מג'לים שבתוך המטריצה שלהם מריצים תערובות של חלבונים, צביעה בנוגדנים פלואורסצנטים וצפייה במיקרוסקופ, מיון תאים באמצעות צביעה בנוגדנים, ובכולן, כל הבדיקות השונות שבוצעו התקבלו אותן תוצאות.
שזה די משמח כי המשמעות שהן בהלימה.
לצערי, הן לא היו בהלימה למה שפרופ' שמר ייחל וקיווה.
כלומר התוצאות שלנו הראו ש- BAM-B1 מצליח לגרום לירידה בתהליך הדלקתי בחולדות, כלומר תאי מערכת החיסון נסוגו לאחור, אולם הם הראו גם שהוא גורם לתאים אחרים להתרבות בקצב מסחרר.
מנאל, הדוקטורנטית הוותיקה מבין שלושת הסטודנטים לתואר שלישי שבמעבדתו של פרופ' שמר, רמזה לי שהסיבה שבגללה הפרופ' לא מרוצה אינה קשורה באופן שבו ביצעתי את הניסוי אלא בתוצאותיו.
"טוב אני לא ממש אחראית לתוצאות, אבל מן הסתם ניתן לשחק עם התנאים של הניסוי ואולי התוצאות יהיו לשביעות רצונו" הרגשתי מיד צורך להתנצל.
"את יכולה לשנות את זה עד מחר, שמר היה צריך את התוצאות כדי להראות לקולגה שלו שהיא טועה לפני שהיא מפרסמת מאמר ב- Nature ועכשיו לא נראה לי שיוכל לטעון כך לפחות לא ביממה הקרובה" מנאל אמרה את הדברים בסתמיות, אף על פי שהיה ברור שהרבה מאוד מונח עלה כף.
מנאל הייתה דוקטורנטית מצטיינת. חכמה, שנונה, יצירתית ועם המון מוטיבציה להראות לכל העולם שגם ערבייה מוסלמית יכולה להיות שווה כמו היהודים.
במחלקה היא נחשבה לאחת ההבטחות הגדולות, אם תיסע לארצות הברית או גרמניה להשלים את הבתר דוקטורט, יש סיכוי שתחזור כחוקרת עצמאית.
למשפחתה כל התכנונים האלה פחות קסמו, אותם עניין מתי היא מתחתנת ומקימה משפחה. מנאל אהבה מאוד את משפחתה וכאב לה מאוד שהיא נאלצת להכאיב להם, אולם לא הייתה לה כוונה להתחתן בזמן הקרוב, ובמיוחד כאשר היא נמשכת לנשים.
פרופ' שמר נכנס למעבדה וביקש שאתלווה אליו לחדרו.
הלכתי אחריו במסדרונות הקרים בשתיקה מרגישה שכבר אכזבתי.
"נוגה יקרה, את יודעת, הניסוי שלך בעצם לא היה כושל לחלוטין" מילותיו ננעצו עמוק בליבי "למעשה הראנו את מה שרצינו להראות וזה שהחלבון שלנו גורם לירידה בדלקת. זה הייעוד של התרופה. אנחנו לא מעבדה של סרטן אלא מעבדה של דלקת ובזה אנחנו מתרכזים."
"אבל פרופ' שמר לא ניתן…." לא הצלחתי להשלים את המשפט כי הוא עצר אותי. לו הייתי משלימה אותו הייתי אומרת שלא ניתן להציג רק מחצית מהתוצאה, או להעלים תוצאות, אולם שמר המשיך אותי מהנקודה שעצרתי.
"לא ניתן לדעת בוודאות שהחלבון גורם לשגשוג של תאים, כי ייתכן שתנאי הניסוי כפי שנבחנו בעבר במעבדה לא מתאימים. בינתיים תעמידי ניסוי חדש אני אדבר עם פרופ' שרגאי ואומר לה שהראנו שהחלבון עוצר דלקת ושבניסוי הבא נבחן גם תהליכים סרטניים."
"כלומר אתה הולך לומר לה שהיא אינה יכולה לפרסם את המאמר שלה במילים אחרות…"
פרופ' שמר התלבט קלות בטרם אמר מילה אחת "כן"
"אבל, אומר לה גם שאת הולכת לבחון את התרבות התאים בניסויים נוספים. היא לא יכולה לעצור את המרוץ לפטנט, היא פוגעת בכל כך הרבה אנשים מסכנים שיכולים לקבל תרופה כל כך חשובה."
זה כל מה שהיה צריך לומר לי כדי שאוותר על המשך ההתכתשות: אנשים חולים, טיפול ומניעה.
יצאתי מחדרו של פרופ' שמר והרגשתי כמו שלא הרגשתי מעולם: מישהו הולך להיפגע ממשחקי הכבוד האלה וזה יהיה גם על מצפוני.
פרופ' שמר נותר בחדרו ועמד להתקשר לפרופ' כרמית שרגאי, אך זו הקדימה אותו.
"יצחק אני חייבת להחזיר את המאמר עם התיקונים עד חצות, יש חדש?"
"בדקנו שוב את יעילות BAM-B1 כנגד התהליך הדלקתי במודל שלנו וקיבלנו את אותן תוצאות. הוא יעיל מאוד ועשוי לשמש טיפול תרופתי יעיל במחלת הזאבת."
"זה לא מה שהיית אמור לבדוק" כרמית הרימה מעט את קולה "זו לא מהות המאמר שלי ואתה יודע את זה."
מכאן השיחה התדרדרה לצעקות הדדיות שבסיומן פרופ' כרמית שרגאי הודיעה רשמית לפרופ' שמר שהיא שולחת לפרסום את מאמרה עוד הערב.
יצחק היה אובד עצות כשנילי התקשרה אליו, הוא נזף בה על כך שהיא מפריעה לו בנקודת הזמן הכי קריטית לקריירה שלו.
נילי גיחכה כי היו כל כך הרבה נקודות כאלה שאם ניתן היה לחבר אותן לכדי קו ישר הוא היה מגיע עד לירח.
"יצחק שלי, מה אתה דואג, אתה תמיד מוצא פתרון בסוף לא כך?"
"לא הפעם" הוא היה מדוכא עד עמקי נשמתו.
נראה שהסיפור על BAM-B1 היה אמור להגיע לקיצו עבור פרופ' שמר ואולי גם עבורי – כי זה היה הפרויקט שעבורו נשכרו שירותיי בעיקר אולם לחלבון הייתה מן קארמה משונה.
פרופ' כרמית נותרה באותו ערב לבד במחלקה.
היה זה ערב גמר היורו ולכן כולם הלכו לצפות במשחק בפאב הקרוב. לצפות, לפצח ולשתות.
כרמית הייתה מרוכזת כל כולה בתיקונים האחרונים לפני שליחת המאמר לפרסום בעיתון הנחשב, Nature, כאשר מישהו חבט בראשה עם חפץ כבד מאוד.
ראשה נפל קדימה על המקלדת, אולי היה לה סיכוי להינצל אם הפושע האכזר היה מסתפק בכך, אך לא, הוא גם עטף את ראשה בשקית למשך מספר דקות עד אשר נפחה את נשמתה.
היא נמצאה ביום למחרת על ידי אנדרי שנשבע לשוטרים לנקום את מותה וחיכה לפתיחת הפאב הקרוב כדי להטביע את יגונו בכוס של סודה.