סיפור על במבי אחד – פרק 1: מהלכים אקראיים

הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’.
כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת!

התחלה.
התחלה חדשה.
איזה צמד מילים, המציין את המובן מאליו. התחלה היא תמיד חדשה, כי היא התחלה ולא היה משהו לפניה, או שהיה אבל הוא הסתיים ועכשיו מאתחלים. מחדש.
התחלה שהיא גם חדשה, צופנת בחובה עולם ומלואו.
יקום חלופי לזה שהיה לפני.
הזדמנויות שלא היו לך בעבר, כי כבר היית באמצע ואולי לקראת הסוף, והאנרגיות נגמרו מתי שהוא בדרך. או אנשים חדשים שאת לא הכרת קודם לכן, ויותר חשוב הם לא הכירו אותך, ואת יכולה להמציא את עצמך ולהיות מישהי אחרת לגמרי.
מישהי אמיצה, מישהי גדולה מהחיים, שנונה ומתוחכמת, כריזמתית, סקסית, חכמה ובעיקר מוכשרת. תפילי את כולם מהרגליים עם הרעיונות המבריקים שלך והם ישתהו לרגע ויחשבו בינם לבין עצמם, בעוד הם מחייכים אלייך בנימוס ומוחאים לך כפיים, איך קרה שהם בעצמם לא חשבו על זה קודם.
ואת תהייה בפסגת העולם.
פעם בכמה זמן תכבשי פסגה חדשה, את תהיה בלתי ניתנת לעצירה את תביאי מזור לעולם, תצילי נפשות רבות כל כך, רק מעצם הפיכת המחשבות שלך למשהו מוחשי, למעשים, לחומר.
ההתעלות שתחושי לא תהיה דומה לשום דבר אחר שהרגשת לפני כן בחייך.
זו תהיה אורגזמה של המוח, של הנפש ושל הגוף במובן הכי רוחני שיש.
הקרובים אלייך ירגישו את החום הקורן ממך וילבלבו בזכותך ולצידך.
הרחוקים ממך ישמעו עלייך. שמך יינשא ברוח, יעבור מפה לאוזן.
אם זה לא ימצא חן בעיני חלקם או יצרום להם, כי הקנאה היא רגש שתלטני, את לא תבחיני בכך מכיוון שתהיה עסוקה מדי במציאת התרופה החשובה ביותר שהומצאה מעולם. לכן, גם אם יתעוררו קשיים בדרך את לא תישברי, רוחך לא תיפול. יש לך משימות חשובות יותר מלהתעצב בגלל כמה זקנים נפוחים וגאוותנים או צעירים מתוסכלים.
זה קטן עלייך ואת לא מתעסקת בשטויות חסרות חשיבות, את תמיד יודעת להתפקס על מה שחשוב באמת.
וגם אם תיפלי, כי לפעמים זה קורה, את תנערי את הבגד מן האבק שדבק בו, תקפצי חיש קל על רגלייך, תילחמי ותסיימי את מה שתכננת לסיים או שתתחילי מחדש.
אההה, התחלות חדשות הן כל כך מבטיחות, אוצרות בתוכן כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה מסלולי חיים אפשריים וכל בחירה שלנו מובילה לבחירות חדשות ומבטיחות.
חבל כל כך ששום דבר מכל זה לא יקרה.
פעם לפני שנים רבות למדתי בקורס שנקרא "מהלכים אקראיים בכימיה וביולוגיה."
הבחירה בו נבעה מכך שחשבתי שאלמד על כל התהליכים הכימיים והביולוגיים המדהימים שקיימים בעולם, והעולם מכיר בקיומם.
לאכזבתי גיליתי שמדובר במתמטיקה מתקדמת. מאוד מתקדמת – המכמתת לכדי מספרים את אותם תהליכים כימיים וביולוגיים.
אבל עכשיו אני מבינה שכל היקומים המקבילים שבהם אני עשויה לצעוד, כל הצעדים האפשריים שאני עושיה לבחור לבצע, כל הפניות והעיקופים שאבצע באופן אקראי למדי, גם אם אחשוב שהם מכוונים על ידי, מובילים בסוף לאותו מקום, אין בטבע באמת בחירה חופשית הכול ידוע מראש והרשות לא בדיוק נתונה או נסתרת מאתנו.
שום דבר טוב לא יצמח מכל אותם אין סוף מסלולים אפשריים שיש ביכולתי לבחור מהם לטובת ההתחלה החדשה שלי.
פשוט בגלל שאנחנו מי שאנחנו ולמרות שיש אין סוף מבוכים ואין סוף אפשרויות לטעות ולתהות בתוכם בסוף נגיע ליציאה שלנו, זו שאין בה כל חן אלא התאיידות בכל ענות חלושה ומביכה אל האטמוספירה.