סיפור לא ברור-פרק 2ב'

היה שקט בלתי נסבל.
רציתי שהוא יגיד משהו אבל הוא רק עמד שם והסתכל על הרצפה.
"אמממ… אפשר את החדשות הטובות עכשיו?" חייכתי חיוך מזויף.
הוא צחק "לא".
"למה?" קמתי מהמיטה והחזקתי לו את היד.
"אני רוצה לשמור את זה ליותר מאוחר".
"טוב"
העברתי את היד לחזה שלו ונצמדתי אליו, משם העברתי את היד לפנים, הסתכלתי לו לעניים ואז שמתי לב…
""מתי ישנת לאחרונה?" נבהלתי קצת.
"אמ.. בלילה"
"נוו אתה יודע למה אני מתכוונת, מתי נרדמת לאחרונה?"
הוא שתק.
"בוא הנה תנוח קצת," לקחתי אותו לכיוון המיטה "אתה נראה גמור!"
"אני לא רוצה לישון עכשיו אני רוצה להיות איתך!" הוא נשמע כמו ילד קטן.
"בוא זה בסדר אני יהיה פה איתך!"
הוא נכנס למיטה וכיסיתי אותו.
"איפה הכרית שלך?"
"הינה!" הוא הושיב אותי לידו ושם עליי את הראש.
"לילה טוב" הוא אמר ועצם עניים.
'ילדון מסכן שלי' חייכתי לעצמי וליטפתי לו את הראש 'כמה ילד אחד יכול לספוג?'
"הנשימות שלו לאט לאט נהיו רגועות יותר ואיטיות יותר, הוא בטח נרדם.
רציתי כל כך לגעת בו פשוט ללטף אותו ולנשק את כולו, אבל לא עשיתי את זה כדי שלא יתעורר.
אחרי שעה ורבע של ישיבה ממושכת הדב שלי ממש כאב.
הרמתי לו את הראש כדי לחלץ את עצמי ממנו ולשבת בנקודה יותר נוחה.
פתאום הוא תפס לי ביד חזק.
"אל תלכי!" הוא ממש התחנן.
"אני לא הולכת אני פה פשוט לא נוח לי" ליטפתי לו את הפנים ושמתי לו את הכרית מתחת לראש.
"דחו לי את הגיוס לעוד שבועיים וחצי".
"מה?"
קפצתי עליו וחיבקתי אותו.
"אני לא מאמינה שזה קורה!!"
הייתי כל כך מאושרת באותו רגע שיהיה בא לי פשוט לצעוק את זה.
"תישני אצלי היום?" הוא הסתכל עלי כמו גור קטן וחמוד.
"כן" נשברתי, הוא היה כל כך חמוד!
סידרתי לי את המזרון על הריצפה.
התרגלתי כבר למזרון הזה אני ישנה בו מאז שההורים שלי עברו לגור פה כשהיחתי קטנה.
נכנסתי למקלחת כדי להחליף.לפיג'מה שאני תמיד שמה אצלו וכשחזרתי לחדר הוא כבר נרדם שוב, כיביתי את האור הגדול הדלקתי לי מנורת ליל ונכנסתי למיטה.
כן אני מפחד מהחושך, אמא אומרת שיום יבוא וזה יעבור ואני יהיה מספיק אמיצה כדי להתמודד עם החושך.
לא הצלחתי להרדם איזה שעתיים פשוט חשבתי על הימים האחרונים.
'למה הכל פשוט קורה עכשיו?!'
ראיתי שיותם זז מלא השינה שלו לא הייתה רגוע כמו בדרך כלל, אבל לא דאגתי, הוא התחיל למלמל כל מיני שטויות אבל זה עדיין לא הדאיג אותי, ואז הוא צעק צעקה חזקה והתעורר בבהלה כשכולו מיוזע ומבוהל.
"מה קרה יותם?" קמתי מהר והתיישבתי לידו.
"כלום סתם חלום רע"
"בוא תיכנס למקלחת אני יארגן לך בגדים"
הוא היה ממש רותח מחום.
הוא לקח מגבת ונכנס למקלחת.
החלפתי לו מצעים כי שלו היו מלאים בזיעה שמתי אירגנתי לו בגדים והלכתי להכין לו שוקו קר.
הוא יצא מהמקלחת עם מגבת על המותניים וחייך אלי.
"מה?"
"סתם את ממש יפה"
הסמקתי.
"את תסתובבי או שאני יכול להתלבש מולך?"
"אמ.. ס.. סליחה.. אמ.. שנייה…"
'מה??? למה גימגמתי עכשיו?? ממתי אני מגמגמת בכלל???"
הוא שם עליו רק מכנס כהרגלו הדליק מזגן שתה את השוקו ונכנס למיטה.
התיישבתי בקצה של המיטה שלו וניסיתי לשאול שאלה מביכה.
"את צריכה משהו?'
"אממ…"
"את רוצה שאני יכין לך גם שוקו?"
"אמ.. לא"
"מה קרה סיוון?"
לאט לאט התקרבתי למרכז המיטה, ראיתי שהוא לא מבין מה יש לי.
הרמתי את השמיכה "סיוון מה את רוצה?"
קפצתי לתוך השמיכה שלו והתכרבלתי מהר!!!
הוא צחק בקול ופשוט משך אותי אליו לחיבוק ענק ולאינסוף נישוקים.
נרדמנו שניינו אחרי כמה דקות ספורות כשאני בזרועותיו מאושרת.
הוא היה רגוע ושליו למשך חצי לילה עד שהוא חיבק אותי לאט לאט ממש חזק זה ממש התחיל לכאוב לי.
"יותם!!" קראתי לו כדי שיתעורר.
כמובן שזה לא עזר.
הוא חיבק אותי חזק יותר.
"אל תלכי" הוא אמר תוך כדי שינה.
"יותם אני לא הולכת אבל זה כואב לי"
"אל תעזבי אותי כמו שאמא שלי נטשה אותי"
'מה אני פאקינקק עושה עכשיו??'