סיפור בהמשכים 1

"תראי ספיר," מורן , המשפיעה שלי, (רבנית) התחילה לדבר..
"את זוכרת ששנה שעברה, היה את אותו האיש , שהטריד אותך מינית? ודיווחת עליו?"
– "אה..כן" אמרתי והרגשתי בחילה בתוכי.
-"אז .. אמ, לקחו אותי לחקירה במשטרה, העדתי, וסיפרתי להם שאמא שלך לא הגנה עלייך מספיק בנושא הזה וחזרה להיות עם אותו אדם בקשר. שאלתי את השוטר מה הם מתכוונים לעשות עכשיו, והוא אמר לי שאם אמא שלך לא מגנה עלייך – הם יגנו עלייך."
-"מה..מה זאת אומרת הם יגנו עלי?" התבלבלתי.
-"המ.. תראי ספיר, השוטר אמר שכנראה עובדת סוציאלית תיכנס פה בסיפור ויוציאו אותך מהבית."
-"מה לעזאזל?.." נתקעתי. לא הבנתי.. לא ידעתי, מה זה אומר? נכנסתי ללחץ והיא מיד הרגיעה אותי
-"ספיר היקרה, זה לא כמו שאת חושבת.. כנראה שרוצים להוציא אותך לפנימיה, אבל, חשבתי על זה , ובמקום להוציא אותך לאיזה חור כדאי שבאמת תלכי למקום שהוא לפי הדרך שלך, פנימייה של חב"ד, משהו דתי.
-"מורן, זה אמתי..?" הייתי בהלם. נכון שאותו בחור באמת הטריד אותי מינית, הוא אומנם לא הלך עם זה עד הסוף , אפילו לא הוריד לי את הבגדים אבל זו הייתה הטרדה. ונכון, שכן, אמא שלי חזרה להיות איתו בקשר ועוד המשיכה להיות כל כך נחמדה אליו , ואפילו אמרה שהוא יותר טוב מאבא שלי.. שאבא שלי אפילו בכסף לא עוזר, הוא דואג למשפחה שלו.. ואותו איש, עזר לאמא שלי בכל מיני דברים. מה שמראה שאמא שלי לא הכי שפויה. אבל, ללכת לפנימיה..? אני בחיים לא חשבתי שזה יכול להיות כל כך רציני..
מורן הסתכלה לי בעיניים ואמרה ברוך –
"ספיר היקרה, את לא רואה איך הכל מכוון מלמעלה? איך הקדוש ברוך הוא דואג לך?.. תראי, כמעט מההתחלה שלי ושלך, שהפכתי למשפיעה שלך, סיפרת לי הרבה על הבעיות שלך ושל אמא שלך, שהיא מתנהגת קצת לא בנורמליות. שהיא חולה בפיברומלגיה, שאין לכם כסף, והיא בוכה ומפילה הכל עלייך כל הזמן, כי אין לכן עוד אף אחד אחר.. את חייבת לגדול בצורה נורמלית. את לא יכולה שיתפרקו לך מול העיניים כל היום, את צריכה לגדול בצורה בריאה!" המשפט הזה.. "את לא יכולה שיתפרקו לך מול העינים כל היום" הוא פשוט הרג אותי.. היא תיארה במשפט אחד את המצב שלי בבית. זה היה פשוט ככה, וזה הרס אותי.
"את צריכה לראות מזה רק את הטוב.. תראי, ה' שלח לך פתרון, נכון, שזה היה לא בדרך כל כך נעימה, אבל כנראה שהקדוש ברוך הוא רוצה לומר לך כאן משהו, כנראה שאת צריכה להתחיל לחיות אחרת.. , בואי ניפגש שבוע הבא ונדבר על הנושא הזה יותר לעומק. אני אברר לך פנימיות, וגם נכתוב לרבי, בינתיים, תחשבי על זה, תנשמי, הכל יהיה בסדר!!"
היא נתנה לי חיבוק כל כך כל כך חזק.. שפשוט רציתי להישאר ככה שנה..
"אני אוהבת אותך" .. אמרתי לה.
"גם אני אותך ספיר היקרה! את כל כך מקסימה וצדיקה.. את פשוט מתוקה!"

חזרתי לכיתה וניסיתי לנשום עמוק ולהירגע.. כל השבוע לא הפסקתי לחשוב על זה.. כמובן שלא אמרתי שום דבר לאמא שלי.. ביקשתי מאבא שבשמים, שיעזור לי, "אני בוטחת בך אבא, אני יודעת שאתה תמיד תמיד איתי, בורא עולם, אני אוהבת אותך.." אחרי שבוע.. חזרתי שוב לחדר של מורן, היא חיבקה אותי חיבוק חזק.. והתיישבנו לדבר…