פרק א- נטישה.

הלילה היה מלא כוכבים זוהרים שהאירו את הדרך. על המדרכה השבורה חלקית שברחוב הלכו במהירות איש וילדה שנראתה בת 5 ואבודה לגמרי.. לעומתה האיש נראה נחוש וידע לאן הוא הולך בעוד הילדה נשרכת אחריו היא הייתה עייפה מאוד היה עשר בלילה וילדים בגילה בדרך כלל כבר ישנים בשעה הזאת אחרי צעידה של כמה מטרים נוספים האיש נעצר מול בית גדול הוא התכופף אל הילדה הוא סידר את התיק של הילדה והצמיד לה פתק על הבגד עליו היו רשומות כמה מילים אבל ממתי ילדה בת 5 יודעת לקרוא??.
"תקשיבי לי תלכי לבית הזה ותדפקי על הדלת" הא אמר לילדה והילדה התחילה ללכת לכיוון הבית היא דפקה על הדלת דפקה ודפקה עד שאת הדלת פתח איש זקן.
"כן??" הוא שאל והתבונן על הילדה הקטנה חסרת האונים שדפקה על הדלת שלווהצביע על הרחוב שוב ושוב האיש הסתכל לכיוון הרחוב ולא ראה אף אחד גם הילדה הסתכלה ולא ראתה סימן לאיש והתחילה לבכות וכאילו השמיים הרגישו בזה והתחיל לרדת גשם רק אז האיש הבחין בפתק המוצמד לילדה על הבגד הוא התכופף ולקח את הפתק וקרא אותו:
"תשמרו עליי" היה כתוב בעט אדום.
"בואי" הוא אמר והכניס את הילדה שהתחילה להתרטב מהגשם שהמשיך לרדת והילדה נכנסה פנימה בצעד חושש." איך קוראים לך??"האיש שאל.
"הדר" היא אמרה בקול חרישי והפסיקה לבכות והגשם הלך והתחזק.
"טוב הדר ברוכה הבאה לבית החדש שלך!!" אמר האיש והוביל אותה לעבר מסדרון שבו היו 2 חדרים האיש פתח את החדר הימני ולעניי הדר נראה חדר גדול ובו 6 מיטות וליד כל מיטה ארונית עם מגירות והקירות היו צבועים בצבע ירוק ולבן.
"מה זה??" הדר התאמצה לשאול.
"החדר החדש שלך" אמר האיש והוריד מהדר את התיק והנייח על הארונית ה-1 וסידר להדר את המיטה והיא בכל הזמן הזה עמדה בפתח הדלת בחוסר אונים היא עוד לא הבינה מה רוצים ממנה?? מי זה האיש הזה?? האיש סיים והכניס את הדר למיטה והיא נרדמה תוך כמה שניות היא באמת הייתה עייפה והאיש יצא מהחדר רק אחרי שהיא נרדמה.