סיפורי נווה מדינה: פרק 1

זה היה יום רגיל בארץ השמש הייתה חמה התנועה בכבישים הייתה כבדה,
וכרגיל אני הייתי צריך להידחף באוטו לצד המזוודות הגדולות.
"עוד כמה דקות מגיעים ישראל" אמרה אמא בקול נעים.
"אני לא מבין את התוכנית המטופשת של המדינה לאכלס צעירים בנווה מדינה. למה שמה?" שאלתי בקצת עצבנות
"ישראל תזכור שזו תוכנית שלא כל אחד מקבל, עברת מבחנים בשביל זה ומחוץ מזה זה לא כזה רחוק מהבית." אמר אבא בקול מנחם
"אבל זה רחוק מהחברים" אמרתי להם
"אל תדאג אתה תכיר שמה המון חברים חדשים אתה רק צריך לשמור על ראש פתוח" אמר אבא באותו טון
"אוי יקירי תראה הנה נווה מדינה אפילו תלו דגלים במיוחד" אמרה אמי נרגשת
"זה נראה כמו קייטנה" אמרתי בעצבנות
"די די בני אני ואמך בילינו במקום הזה כמה זמן זה המקום שבו נפגשנו בפעם הראשונה" אבא אמר ונישק את אמא
"אתם תבואו לבקר אותי?" שאלתי בחששנות
"כן בוודאי בדרך נעצור בתל אביב נביא לך אפילו את הפלאפל שאתה אוהב" אמרה אמא בחיוך רחב
"אתם מבטיחים?" שאלתי עוד פעם בחששנות
"כן יקירי" היא ענתה לי שוב פעם
האוטו עצר וירדתי ביחד עם המזוודות כן כמו שחשבתי זה נראה כמו קייטנה אבל ככל שהתקדמתי ראיתי שזה יותר כמו שכונת מגורים קטנה התקדמתי לעבר הבתים וראיתי משהו מוזר על כל בית היה תלוי דגל של מדינה.
"אני רואה שאתה מבולבל" אמרה לי פתאום מישהי
"הוו כן אני חדש פה השם ישראל" אמרתי
"פריס אתה תזהה אותי לפי השם וגם כי דגל צרפת מונח על הבית שלי" היא אמרה בחיוך חמוד ויפה.
פריס נראתה טוב היא הייתה חייכנית יפה והיא תמיד הייתה מדברת על כמה שהיא אוהבת את המדינה, היא ליוותה אותי לביתי כשהיא הסבירה לי מה הולך כאן.
"זה הבית שלך ישראל אתה תזהה לפי הדגל" אמרה פריס בחיוך
"מה הציבו לכל בית את הדגל שמתקשר לשם?" שאלתי
"כן ככה מזהים עכשיו לך תנוח היום מסיבה אצלי ב20:00" היא אמרה והלכה
עליתי לביתי החדש וכשפתחתי את הדלת נדהמתי ממה שקורה כאן. עם פריס אמרה שיש קשר בין הדגל לדייר עכשיו אני מבין שגם לבית יש קשר לשם הדייר, הקירות של הבית היו מלאות ציורים של כחול ולבן, במקרר היה מצבורים של חומוס ופלאפל שמהם מאוד נהניתי והמגבות היו אפילו בצבעי כחול ולבן הבית היה ממש ישראלי דבר אחד אבל היה שמה שונה קראו לו ספר הדיירים בספר היה ממש מפורט על כל דייר ודייר שגר פעם בבית הזה וכשפתחתי אותו לא האמנתי את מי מצאתי.
"מה? אבא היה גר בבית הזה?!" אמרתי בפליאה והוספתי "למה הוא עזב?"
פתאום נשמעו נקישות בדלת פתחתי והופיעו לפני שני בחורים גבוהים
"שלום אתה ישראל?" הם שאלו
"כן זה אני קרה משהו?" שאלתי
"אנחנו מ התוכנית שמטרתה לאכלס את נווה מדינה ואתה הבית הראשון ורצינו לשאול אותך כמה שאלות" הם אמרו
"אוקיי" עניתי בהסכמה
"האם הבית נוח לך?" הם שאלו
"כן הוא מאוד נוח" עניתי
"האם השכונה יפה בעינך?" הם שאלו
"כן" עניתי
"האם יצרת כבר קשר עם אחד מהדיירים בשכונה?" הם שאלו
"כן יצרתי" עניתי
"נפלא" הם ענו והתלחששו בינהם
"אתם מפה?" שאלתי אותם
"לא אנחנו לא מכאן אנחנו כנראה גם לא נהיה פה מחר אנחנו מתחלפים כל יום " הם ענו והוסיפו "תהנה במסיבה של פריס היום"
מאיפה הם מכירים את פריס? זה ממש מוזר, חשבתי לעצמי והלכתי לישון בחדר החדש שלי מהרהר על כך.