סיפורה של להקה פרק שישי

אדמונד רץ, "מה קרה?" נלחץ, "למה צרחתם ככה?"
הם לא ענו לו, הם הצביעו בתדהמה על הנערה המוטלת על הקרקע הנוקשה.
"מה, אתם סתומים?!" הוא צרח באופן חד וברור, "אולי עוד אפשר להנשים אותה!!!"
הוא ניגש אל הדמות החיוורת, פתח את פיו, עצם עיניים, קירב את שפתיו והתחיל לנשום עמוק, הדופק של הנערה התחיל לעלות, אדמונד הרגיש את זה כשהצמיד את ידו אל ליבה, היא התחילה לזוז באיטיות רבה ולהיאנח מעט.
"היא מתעוררת!" פרד אמר בהתרגשות מהולה בפחד.
אדמונד לא פינה זמן לענות לו, הוא עסק בהנשמתה של הבחורה, ועצר כשהיא התחילה לזוז קצת יותר. היא פקחה עיניים ועיקמה את אפה למראה הנער הלא מוכר העומד לידה ומסתכל עלייה באופן מוזר. היא ניסתה לקום והוא משך אותה, הגוף שלהם נצמד והם מיד הרפו והלכו כמה צעדים אחורה, אדמונד הושיט את ידו, "אדמונד,"
היא הסתכלה עליו והלב שלה פעם בחוזקה. "אני איימי."
שניהם לחצו ידיים וצחקקו, "אז מה את עושה בחיים?" הוא שאל.
"שחקנית או דוגמנית, מה שתרצה," היא חייכה ובאמת הייתה נראית כמו דוגמנית.
"אני פרד, וזה ניקו," פרד אמר בטון מכובד והתחיל לצחוק, כולם הצטרפו חוץ מלוגאן המסוחרר.
"אנ…אני לוגאן…" הוא אמר בעייפות. "אני לא מרגיש טוב."
"ג'סטין, לוקאס!" אדמונד צווח, "בואו, מצאנו פה אוצר!" הוא הוסיף, והיא הסמיקה.
"אני אבוא בקרוב! לוקאס, בוא אליהם." ג'סטין אמר.
נשמעו צעדיו הכבדים של לוקאס, "על מה אתם מדברים?" לוקאס מלמל ועצר כשראה את איימי.
"איימי?" הוא שאל בהפתעה.
"אז אתם מכירים?" ניקו אמר בטון מתלהב.
"אפשר לומר," הם השיבו בקול אחד והסתכלו אחד על השני במבט בוחן.
"דווקא נראה שאתם מתאימים." לוגאן אמר.
"הו, לא." איימי אמרה והוטבע עליה מבט קודר ועצוב. "אי אפשר, לעולם לא,"
"אבל למה?" פרד ניסה להבין וטבע בכל מערבולת האי הבנות של שני העקשנים, הוא הסתכל על אדמונד שנראה כאילו שד נכנס לתוכו, פרד ידע פתאום, מאינסטינקט, שהוא אוהב אותה.
"אנחנו לא אומרים," לוקאס אמר בחרדה, "זה… אני לא יכול להסביר,"
"תגידו כבר!"
"אנחנו אחים…" איימי נכנעה ופרצה בבכי. "כפו עלינו לא להיות ביחד, בגלל ההורים שלנו."
"מה?" החבורה שאלה בתדהמה, ולכולם החבורה נדבק מבט מוזר.
"עזבו, זה לגמרי מסובך."
"מה מסובך?" ג'סטין בדיוק נכנס וכל החבורה השתתקה והביטה בו, "הפסדתי משהו?"