סיפורה של להקה פרק רביעי

לוקאס קם בתחושה מרה, הוא נזכר באירועי הלילה האחרון, הוא לא רצה לזכור את מה שראה. פשוט לא הגיוני שאבריל וג'סטין ביחד, היא גדולה ממנו בשש שנים! הוא לא הגזים, זאת הייתה התערבות נוראית. אבל לא היה לו הרבה זמן לחשוב על זה, ג'סטין שישב מיטה מתחת, שבקרוב יעבור ללמעלה, בגלל שהוא הפסיד ב'התערבות הארורה' הזאת, נחר בעוצמה והפריע לו לחשוב.
אחרי כמה זמן, כשכולם קמו, ג'סטין ניגש אל לוקאס ולחש לו משהו באוזן,
"אתה לא מאמין, שכבתי עם אבריל." הוא צחקק, "היא סתם עוד אחת." הוא אמר ברצינות גמורה, "שכבתי איתה רק בגלל ההתערבות, אתה יודע שאני אוהב לישון במיטות גבוהות."
"מה זאת אומרת?" לוקאס השתתק.
"שכבתי איתה רק בשביל ההתערבות." ג'סטין חזר על עצמו.
"אתה קולט שהיא הולכת עכשיו… להרוג אותך באימונים?!" לוקאס שאל והגיע לחלק המרכזי, "ושברת לה את הלב. היא נפרדה מבעלה!"
"נו, היא צריכה להבחין שאני סטוציונר, ואני הולך לצאת מהארון!" ג'סטין הגיע לשיא.
"מה?!" לוקאס ממש כבר לא יכל לסבול.
"סתם, סתם," ג'סטין צחק על חשבונו, "כולה אני אשבור איזה לב ואגרום לה להתגרש בשביל התערבות עם פרס לא משהו," ג'סטין לפתע שתק. "אוי, זה באמת נורא."
"גאון הדור," לוקאס השיב בחרדה, "היא הולכת לרצוח אותך."
"אז אני אמתוח את החבל ואגרום לה להיפרד ממני בעצמה? ובכך 'לשבור את הלב שלי'."
"טוב," לוקאס אמר וניסה להעלות עוד רעיונות. "בחייאת, זה הרעיון הכי נורמלי!" הוא התרגז.
"אני אוהב לגרום לאנשים לכעוס." ג'סטין העמיד פני תמים.
"אתה מטומטם לגמרי." לוקאס הביט בו במבט שונה לחלוטין מאשר לפני כמה ימים.
"תודה," הוא צחק צחוק משולב בפחד, קיווה שאבריל לא תגלה את זה.
"אני אלך עכשיו," לוקאס אמר והלך ללוגאן, להעביר את תחושת היום הזה. הוא התחיל ברגל שמאל, וכולם יודעים שימים שמתחילים ברגל שמאל… נמשכים כך.

אבריל לא יודעת כלום, בזה ג'סטין היה סבור.
היא באה אליו באמצע יום מפרך של עבודה,
"מה את רוצה?" שאל בקוצר רוח אחרי שהיא דחפה אותו אל החדר, לבד.
"אמממ…" היא חייכה, "אולי… שנתחתן?"
"מה?!" הוא קפץ.
"זאת אהבה אמיתית, ואם לא תתחתן איתי אני אעשה לך את המוות באימונים…" היא קרצה.
"לא." הוא פסק.
"מה? למה לא?" נצצו דמעות בזווית עינייה, היא חשבה שהוא מרגיש כמוה.
"כי זה לא הזמן," הוא אמר בלי רגישות.
"למה?" היא שאלה וכבר התחילה לבכות.
"כי אני הומו." הוא שיקר, לשבור את הלב שלה זו לא הייתה אופציה, היא עדיין… בת.
כן, ג'סטין היה שוביניסטי, הוא לא הרביץ לבנות או משהו, הוא ניצל אותן, חלקית.
"אני אוהבת אותך!" היא צווחה, "למה לא אמרת קודם?"
"כי הרגשתי שזה מתאים, אבל טעיתי. אני גאה בדעה שלי!" הוא השיב באותו קול כמו שלה.
"אבל…אבל…" היא מלמלה בבושה.
"אני עדיין אוהב אותך," הוא נשק לה על השפתיים והרגיש שהכל אמיתי… אבל זה כבר היה מאוחר.
"לא בא לי," היא אמרה בבכי וכעס משולבים, "ל…לאהוב…" היא ניסתה להוציא את המילים. "אני אוהבת אותך עדיין!" היא קיפצצה בצער. "אוח, אני לא אעשה לך כלום, אבל פשוט תעזוב אותי," המילים יצאו ברצף והיא לא הפסיקה לבכות.
"אבל-" הוא ניסה להוציא מילה והיא קטעה אותו.
"לנצח." היא קבעה והלכה בפנים קודרות והחיוך פג מהפנים שלה.
"לפחות פגעתי בה פחות ממה שהייתי צריך…" הוא ניסה לנחם את עצמו. והרגיש מחוג בלב שפתאום זז, ללא שום הפעלת כוח, הוא התאהב, בבחורה ששונאת אותו עכשיו. חיים גרועים.